כך הגיבה הסופרת והמשוררת הדנית, טובה דיטלבסן, לפרסום הראשון שלה. "חוויה משונה" לראות חלק ממך מופיע בכמה עותקים; חלק ממך שכבר אין בכוחך לתקן; חלק ממך שיוצר קשר אינטימי ביותר עם אנשים שנותרים זרים לך ואף אנונימיים.
בחמישי הזה, ה-16.1, ב-19.00 (שימו לב: ב*שבע בערב*! ולא כבדרך כלל בשבע וחצי) בספריית בת ציון בתל אביב (בת ציון 10) ארצה על הספרות, העוני, הזולת והיחסים ביניהם, באוטוביוגרפיה החריפה הזו, דיוקן האמנית כאישה צעירה.
"אדע שבתוך התחום רגילים לקחת אשה ולאהוב אותה אחרי קדשם אותה תחת יריעה פרושה על ארבעה כלונסאות… רעי התלמידים אומרים, שיכולים גם כן לקנות אהבה, אבל דברים כאלה רחוקים ממני… רק קרבת נַערה בעלת-נפש אדרוש, נערה תמימה אבקש, אשר אוכל לאהוב אותה בכל לבבי ולחלק עמה חלומות חיי ומשאת-נפשי…"
ביום חמישי זה (19.12), ב-19.30, בספריית "בת ציון" ביד אליהו בתל אביב, ארצה על "עורבא פרח" של ברדיצ'בסקי, אחד מסיפורי האהבה הנכזבת הגדולים ביותר מאלה המוכרים לי בספרות העולם (לא נופל בעיניי בתיאור תלאות האהבה מאהבת סוואן לאודט אצל פרוסט ומאהבת פרדריק לגברת ארנו אצל פלובר).