בחמישי זה, בשבע וחצי בערב בתל אביב (רחוב בת ציון 10), ארצה על אחד הספרים הישראליים המעניינים של השנה האחרונה: "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג. תיאור חיוני ודוקרני של החיים העכשוויים הנעים בין ניתוקים לחיבורים.
הכניסה חופשית!

משולש אהבה, שבשני קודקודיו הגבריים גבר רוחני וגבר יצרי המתחרים על ליבה של נערה או אישה מושכת (או מושכת רק בגלל התחרות, באחד הסיפורים), צצים שוב ושוב בסיפורי גרשון שופמן, שאובססיביים באופן חריף לספירה הארוטית (ולעימות בינה לבין מה שהוא מכנה, לעיתים, "רליגיוזיות"). אחד הסיפורים מבוסס כנראה על פרשייה בה "גנב" שופמן לברנר בחורה, כשחיו בדירת שותפים בלבוב.
רשמו ביומנים:
ביום חמישי זה בתל אביב אתן הרצאה (נוספת, אך עומדת בפני עצמה) על כמה מסיפורי שופמן, אחדים מהם עוסקים בנושא המוזכר. שמות הסיפורים שאעסוק בהם הם: "גלידה", "אהבה", "נקמה של תבת זמרה", "המשורר והנערה המתוקה", "געית השור", "בשרב", "בשביל מי?". אם ייוותר זמן אגע גם בשלושה סיפורים קצרים ארוכים יותר בשם ""אדם בארץ", "במצור ובמצוק" ו"לפנים בישראל". כל הסיפורים מופיעים ב"פרוייקט בן יהודה".
במודעה המצורפת הודעה גם על הרצאתי הבאה-הבאה, הספר "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג, סופרת ישראלית עכשווית שבהחלט כותבת במסורת ספרות "התלושים" ששופמן הוא אחד מנציגיה הבולטים.

ביום חמישי זה (30.4), בספריית "בת ציון" בתל אביב, ארצה על כמה סיפורים של גרשון שופמן, אמן הסיפור הקצר העברי (1880-1972).
שמות הסיפורים המוקדמים שארצה עליהם: קטנות. הניה. גלידה. אהבה. נקמה של תיבת זמרה. המשורר והנערה המתוקה. געיית השור. סבא ונכדו. בשרב. נקרעה השלמות. בשביל מי.
הם מופיעים כולם במלואם ברשת בפרוייקט בן יהודה (הקישור).
אשמח לראותכן ולראותכם!

ביום זה, בו אנו מבכים יוצר גדול של התרבות העברית שהלך לעולמו (בין השאר, המלחין המחונן של "סיבה טובה", הפזמון היהודי כל כך של אהוד מנור – יהודי על שום האופטימיות שברעיון התיקון והתשובה: "מה הפלא? אם רוצים אז משתנים" – שביצע יפה כל כך אריק סיני; שיר קרוב לליבי במיוחד) –
הודעה על הרצאה על יוצר עברי גדול מתחילת המאה ה-20, אורי ניסן גנסין. ההרצאה היא על הנובלה "בינותיים", שניתן לקרוא אותה בקישור כאן.
חמישי זה, 19.30, בת ציון 10 תל אביב. הכניסה חופשית.

בחמישי זה (13.11) ב-19.30 בערב בספריית בת ציון (בת ציון 10 תל אביב) ארצה על הנובלה הקלאסית, המהנה, המטרידה והחזקה של א.ב. יהושע, "שלושה ימים וילד", במלואת לה 60 שנה בדיוק (נעשה גם, שנתיים אחרי פרסומה, ב-1967, סרט טוב של אורי זוהר על פיה, ועודד קוטלר, ששיחק בסרט בתפקיד הראשי, זכה בפרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן).
ההרצאה תעסוק בתנודה בין פשט לדרש בקריאת יהושע, תציע שתי דרכי קריאה בנובלה שהן שתי תפיסות עולם ותכלול דיון וּויכוח עם הפרשנות המבריקה והמסחררת של המבקר מרדכי שליו לה.
הכניסה חופשית – אשמח לראותכן ולראותכם!
נ.ב.
ניתן לקרוא את הנובלה בקובץ הסיפורים השלם של יהושע שראה אור ב"הספרייה החדשה".

בחמישי זה (23.10), ב-19.30, בספריית "בת ציון" ב"יד אליהו" בתל אביב (רחוב בת ציון 10), ארצה על הספר "האם אינך רוצה בי" של אסף גברון.
הרומן של גברון הינו רומן שאפתני, אחד מהספרים הישראליים המרכזיים של השנים האחרונות, המתחקה אחרי ארבעה חברים ממושב סמוך לירושלים מתחילת שנות השמונים ועד ימינו. בפרוזה ישראלית שרירית, מיומנת (מבלי להתהדר במיומנותה), גמישה, נעדרת שומנים, בשלה, ואולי בעיקר: מהנה לקריאה, נרקם סיפור אישי ומקומי שהינו גם סיפור של דור.
אשמח לראותכן/ם!
הכניסה חופשית!

בשבוע הבא, אנחה בצפון, בפסטיבל "לא בשמים", שני מפגשים ספרותיים.
באחד, שיחה עם הסופר הרב ליאור אנגלמן, בעקבות ספרו רב-המכר "סולם גנבים". אדבר איתו, בין היתר, על היחסים העדכניים בין הציונות הדתית והספרות העברית.
בשני, שיחה על ספרות ומלחמה. אסקור את ההתייחסויות למלחמת השבעה באוקטובר בספרות העברית הבדיונית העכשווית ואדבר עם רם גלבוע על הרומן הקומי שלו "הרצברג" ועם ד"ר עמית עסיס על מי שבעיניי הוא גדול כותבי המלחמה בספרות העברית: ס. יזהר.
למיטב ידיעתי לשיחה הראשונה אזלו הכרטיסים.
התגעגעתי לצפון העמוק ויהיה נחמד לחזור לשם. מה גם שזו הייתה מלחמה שניצחנו בה באחד האירועים הלוחמתיים המבריקים בתולדות המלחמות בכל הזמנים והמקומות (אם כי נמתין לעיתונאים, ובמקרה הרע, להיסטוריונים, להסבר על העיכוב שאירע בה מאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024).
עם כל הכאבים על המצב, והם רבים, והוא חמור, כדאי לא לשכוח זאת.

בחמישי הזה, ה-3.7, ב-19.30, ארצה על נובלת המלחמה הגדולה של ס. יזהר מ-1947, "החורשה בגבעה".
ההרצאה בספריית בת ציון ביד אליהו בתל אביב, כתובת: בת ציון 10. הכניסה חופשית.
ניתן לקרוא בנובלה בפרוייקט בן יהודה.
בהזדמנות זו חשבתי להזכיר פרוייקט נהדר משנות השבעים בניצוחו של דן מירון: סדרת ספרי ביקורת על יוצרים מרכזיים בספרות העברית. את הכותר על יזהר ערך חיים נגיד וכתב לו הקדמה מצויינת ב-1972.
כפי שמציין נגיד, הביקורת העברית התגלתה בגדולתה בכך שזיהתה מההתחלה את כשרונו יוצא הדופן של הסופר בן ה-22. צירפתי כאן, מתוך הקובץ הנ"ל, את הביקורת הראשונה הקצרה על סיפורו של יזהר, מאת הפזמונאי של "מלאו אסמינו בר".


