ארכיון קטגוריה: הודעות

ארועים בהשתתפותי בפסטיבל "לא בשמיים"

בשבוע הבא, אנחה בצפון, בפסטיבל "לא בשמים", שני מפגשים ספרותיים.

באחד, שיחה עם הסופר הרב ליאור אנגלמן, בעקבות ספרו רב-המכר "סולם גנבים". אדבר איתו, בין היתר, על היחסים העדכניים בין הציונות הדתית והספרות העברית.

בשני, שיחה על ספרות ומלחמה. אסקור את ההתייחסויות למלחמת השבעה באוקטובר בספרות העברית הבדיונית העכשווית ואדבר עם רם גלבוע על הרומן הקומי שלו "הרצברג" ועם ד"ר עמית עסיס על מי שבעיניי הוא גדול כותבי המלחמה בספרות העברית: ס. יזהר.

למיטב ידיעתי לשיחה הראשונה אזלו הכרטיסים.

התגעגעתי לצפון העמוק ויהיה נחמד לחזור לשם. מה גם שזו הייתה מלחמה שניצחנו בה באחד האירועים הלוחמתיים המבריקים בתולדות המלחמות בכל הזמנים והמקומות (אם כי נמתין לעיתונאים, ובמקרה הרע, להיסטוריונים, להסבר על העיכוב שאירע בה מאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024).

עם כל הכאבים על המצב, והם רבים, והוא חמור, כדאי לא לשכוח זאת.

הודעה על הרצאה על ס. יזהר

בחמישי הזה, ה-3.7, ב-19.30, ארצה על נובלת המלחמה הגדולה של ס. יזהר מ-1947, "החורשה בגבעה".

ההרצאה בספריית בת ציון ביד אליהו בתל אביב, כתובת: בת ציון 10. הכניסה חופשית.

ניתן לקרוא בנובלה בפרוייקט בן יהודה.

בהזדמנות זו חשבתי להזכיר פרוייקט נהדר משנות השבעים בניצוחו של דן מירון: סדרת ספרי ביקורת על יוצרים מרכזיים בספרות העברית. את הכותר על יזהר ערך חיים נגיד וכתב לו הקדמה מצויינת ב-1972.

כפי שמציין נגיד, הביקורת העברית התגלתה בגדולתה בכך שזיהתה מההתחלה את כשרונו יוצא הדופן של הסופר בן ה-22. צירפתי כאן, מתוך הקובץ הנ"ל, את הביקורת הראשונה הקצרה על סיפורו של יזהר, מאת הפזמונאי של "מלאו אסמינו בר".

הרצאה על "החתול" של סימנון

בחמישי זה, ה5.6, בספריית בת ציון ביד אליהו תל אביב (בת ציון 10, ההרצאה ב19.30), ארצה על הנובלה "החתול" של הסופר הבלגי ז'ורז' סימנון.

הכניסה חופשית. מומלץ לקרוא את הנובלה לפני ההרצאה.

הודעה על שתי ההרצאות הנוספות בסדרה על וולבק

ברביעי הקרוב (ה-14.5) וברביעי שאחריו (ה-21.5) ב-19.00 ברח' המחוגה 13 בתל אביב אקיים שתי הרצאות נוספות בסדרת הרצאותיי על מישל וולבק (במסגרת "בית עגנון" המתארח בת"א).

כל מפגש הוא בנושא אחר העומד בפני עצמו.

ב-14.5 ארצה על יחסו של וולבק לדת.

ב-21.5 ארצה על וולבק והפוסטמודרניזם.

(במפגש הראשון הרציתי על הכסף והמין אצל וולבק.)

אשמח לראותכן ולראותכם!

כאן פרטי הרשמה.

סדרת הרצאות על וולבק

לרגל ההכרזה על מישל וולבק כזוכה בפרס ירושלים לספרות 2025 (הייתה לי הזכות להימנות עם השופטים בו, לצד פרופ' גור זק וגברת בלהה בן אליהו), ובמסגרת "בית עגנון", אקיים סדרה של שלוש הרצאות על וולבק בתל אביב (רחוב המחוגה 13 בשעה 19.00) בשלושת ערבי רביעי הקרובים (7.5, 14.5, 21.5).

ההרצאות תעסוקנה בנושאים הבאים:

1. המין והכסף אצל וולבק.

2. וולבק והדת; הפואטיקה של וולבק.

3. וולבק וקיצו של הפוסטמודרניזם; וולבק המאוחר מול וולבק המוקדם.

אני שמח על ההזדמנות להרצות באופן מקיף ושיטתי על הסופר המרכזי הזה (ולהשתמש לשם כך בתכנים מתוך מונוגרפיה שכתבתי עליו).

אשמח לראותכן ולראותכם!

פרטים והרשמה כאן.

הרצאה על הרומן "אופי"

"אנחנו לא אנשים של האג", "האג מחורבנת", "עיר של בטלנים וחדלי אישים",

כל האמירות המרעננות הללו נאמרו כבר ב-1938, ברומן הולנדי קלאסי בשם "אופי", של פרדיננד בוֹרדֶוֶייק (ספריית פועלים, מהולנדית: רן הכהן). רומן במסורת הספרותית המפוארת המספרת על הגבר הצעיר והשאפתן המגיע לכרך, מסורת "האדום והשחור" של סטנדאל וראסטיניאק של בלזק.

ארצה על הרומן בחמישי זה (ה-8.5) בשבע וחצי בערב בספריית בת ציון ביד אליהו תל אביב, כתובת: בת ציון 10.

אשמח לראותכן ולראותכם. הכניסה חופשית.

הרצאה על "במרחבים" של הרנן דיאז

בחמישי זה, ה-27.3, ארצה בספריית בת ציון ביד אליהו בתל אביב ב19.30 (בת ציון 10) על המערבון הפוסטמודרני "במרחבים" של זוכה הפוליצר הרנן דיאז ועל דפוסים מיתיים בספרות ובתרבות האמריקאית, כפי שהם משתקפים בו.

הכניסה חופשית.

הרצאה על שטפן צווייג

מחר בערב, יום שני ה10.3, ב-19.30, בספריית רוזין ברמת אביב (יחיאל דרזנר 2), ארצה על שטפן צווייג ו"העולם של אתמול".

פרטים נוספים כאן

הערה של פוסטר וואלאס על טלוויזיה והודעה על הרצאה

דייויד פוסטר וואלאס מסביר את הניכור – בצד האהדה – שהוא חש כלפי צופות הטלוויזיה מהמערב התיכון שהוא מצטרף אליהן לצפייה בשידור אסון התאומים ב9.11.2001.

הניכור נובע מכמה מקורות שאת כולם מכנה דפ"ו "תמימות". אחד מהם, והחשוב ביותר בעיניי, הוא ההבנה שלו – והסירוב להבנה זו אצל עמיתותיו לצפייה – שבצד הזוועה והאסון אמיתיים, הרי שיש כאן גם ספקטקל, כלומר הפיכה של מציאות לייצוג-של-מציאות שממנו מופקת תועלת בידורית וכספית כאחת. (מקור פחות חשוב לניכור של דפ"ו היא הטענה הפוסטמודרנית על כך שהמציאות מחקה את הייצוג, כלומר שאסון התאומים מחקה סרטי קולנוע וכו'; זו אחת ה"תובנות" המפורסמות שמושפעות מבודריאר והינן ריקות בעיקרו של דבר, כי כל ההבדל שבעולם נעוץ בין מציאות לייצוג בדיוני והבדל זה נובע, כמובן, מכך שבאסון התאומים יש אנשים *סובלים* ואילו בסרט של ברוס ויליס *אין אנשים סובלים*).

כל זה, כמובן, רלוונטי להבהיל.

ארצה על דיוויד פוסטר וואלאס השבוע ביום רביעי ב19 בדרום תל אביב.

הציטוט מהקובץ "ילדה עם שיער מוזר" (ספריית פועלים"), המסה המצוטטת תורגמה על ידי אסף גברון.

הרצאה על "נשות הספר הרוסי"

ביום חמישי בשבוע הבא, 20.2, ארצה על קובץ הסיפורים המשובח "נשות הסְפר הרוסי", בספריית בת ציון בתל אביב.

ההרצאה בשעה 19.30

הכתובת – בת ציון 10 תל אביב

הכניסה חופשית

* מומלץ לקרוא את הקובץ לפני ההרצאה