הזיקוקים חסרו לי אתמול.
מותר לומר את זה בלי להיחשב לפשיסט?
יש בהם משהו מרהיב, יוצא דופן, צבעוני, משמח ובקיצור – ח-ג-י-ג-י (כמו ב"חגיגות יום העצמאות").
ייתכן שלמרות כל זאת בכל זאת טוב לבטלם – בגלל הפגיעה בהלומי קרב.
קראתי מאמר אחד של מי שסובל מהזיקוקים בגלל עברו כחייל קרבי. אבל אפילו כותב המאמר, העיתונאי חיים הר-זהב, הבליע במאמרו, המתנגד לזיקוקים, אפשרות לפשרה: קביעת שעות ברורות המוקצות לזיקוקים על מנת לאפשר לסובלים מהם להתכונן אליהן.
הנה הפיסקה הרלוונטית ממאמרו ב"הארץ":
"בחברה כזאת הוויתור על הזיקוקים, או למצער קביעת זמן אחד אחוד בכל הארץ שבו ניתן לירות זיקוקים ואין בלתו (כך שאנשים יוכלו להתארגן ולהתכונן רגשית לקראת זה, כמו בצפירות הזיכרון), אמור להיות עניין מובן מאליו."
אני חושב שהזינוק של כמה מדוברי הימין המובהקים נגד ביטול הזיקוקים נובע מאינטואיציה עמוקה. אכן, יש בביטול הזה דבר מה "שמאלני" ו"פרוגרסיבי".
לאו דווקא בהיותו אנטי-לאומי או בהיותו נובע מתשומת לב לחלשים בחברה (מופרזת, לדעת הימניים, שימניותם זו, לפעמים, מעבירה אותם על מוסריותם האנושית הפשוטה).
אלא התמיכה בביטול הזיקוקים היא "שמאלנית" ו"פרוגרסיבית" בהיותה אנטי-הדוניסטית, אנטי-שמחת-חיים.
אכן, אני חושב שיש גל מוסרני, קלוויניסטי ושונא חדווה וחיים באופן עמוק באגפים מסוימים של מה שמכונה היום "שמאל" ו"פרוגרסיביות".
מה שלא אומר שהם לא צודקים (לא בהשקפת העולם הכללית), בסוגיית הזיקוקים כבסוגיות אחרות. גם פוליטיקת האקלים של הפרוגרסיביות מוּנעת בחלקה ממניעים כאלה, אנטי-הדוניסטיים ואנטי-שמחת-חיים. דבר מה שגרם לרבים להתעלם מאזהרותיהם ולראות בהם איזה "קטע שמאלני" (כמו שהתבטא פעם ינון מגל). אבל מה לעשות וכנראה המעצבנים האלה צדקו. גם גל הצמחונות נולד (בחלקו!) מגל כזה אנטי-הדוניסטי וכזה שלא יודע ליהנות מהחיים. מה שלא מבטל את הטיעון המוסרי של הצמחונים.
בקיצור, לגופו של עניין ולשנה הבאה: אני בעד הפשרה שהעלה הר-זהב בעניין הזיקוקים.
חג שמח!
מבקר חופשי 
תגובות
אריק גלסנר,
כמה חבל שאינך מבין שזקוקים, מטס אוירי וכל החגיגות הנלוות לכך הן בזבוז מיותר, במיוחד כשהן מתרכזות רק בחלק הכוחני ו/או חסר המשמעות מעבר לכך.
לא פלא שהשנה הרחיבו את המטס לחברון, האם זה לא מצביע בפנייך על כלום?
מדינה היא כמו ועד בית מורחב, לא יותר מזה. אנו צריכים אותה, ואם יהיה צורך נסכן עצמנו למענה, אבל זה בסה"כ כורח ארגוני. ברגע שהופכים אותה לבעלת ערך מעבר לכך, אנו במדרון מאוד מסוכן.
זה ממש לא מראה על היותי שונא שמחת חיים. אני ממש לא צריך זקוקים, פטישים, מוסיקה רועשת או ספריי כדי לשמוח.
מעבר לכך שהזקוקים הם בזבוז, זהום סביבתי, אז אם הם גם פוגעים בחלק מהאוכלוסיה, לא נכון להפטר מהם? איך הלום קרב או כלב יתכונן בדיוק?
דן
על כך שבעייתי שהמטס אמור לעבור מעל חברון – ובכך מסומל חוסר היכולת שלנו לקבל את זה שלמען עתידה של ישראל אנחנו חייבים לחתור לחלוקת הארץ, כי אחרת נחיה במדינה דו-לאומית – אני מסכים. עם כל השאר – לא.
נבחר כפוסט בלוג אורח באתר "פרפרים – הבלוגוספרה שלנו" בקישור:
https://isra-parparim.blogspot.com/
אני בת 47. לפני כ-35 שנים הפכתי צמחונית לאחר שקראתי חוברת קטנה בשם 101 Ways to Save the Earth. נדהמתי בזמנו כשקראתי כמה משאבים טבעיים הפקת ק״ג אחד של חלבון מהחי מצריך לעומת ק״ג חלבון מן הצומח. אבל אני מסכימה איתך במאה אחוזים- יש איזה אלמנט בסיסי של מיזנטרופיה בקרב חלק לא מבוטל מחבריי חובקי העצים ואני חושבת שנצליח לקנות לעצמנו יותר מתגיירים לרעיון אם נמגר את האלמנט הזה.