אני מנסה לעשות לעצמי סדר במחשבותיי:
1. העובדה המרכזית הראשונה של הסבב הזה, העובדה שאין לטשטש את מרכזיותה, היא מעל אלף רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה צפופים במטרה לרצוח כמה שיותר בני אדם.
אסור שהמטח הרצחני הפסיכי הזה ימוש מנגד עינינו. לא העוול בשייח ג'ארח (שהוא אכן עוול, על פניו, כיוון שאם מסתמכים על בעלות שקדמה ל-48 אז צריך להיות סימטריים ולהשיב גם לפלסטינים רכוש שיצא מידם ב-48) ולא הצרת צעדיהם של צעירים פלסטיניים מלשבת ברחבת שער שכם מצדיקים דבר כזה ולא שום דבר אחר מעבר למעשה זהה. ומעשה זהה מצדנו לא נעשה.
כמובן, אני תחת הרושם העז, הפחד, הבה נקרא לילד בשמו, של לחבק שני ילדים קטנים מאד בשלוש בלילה, מתוך מטרה לסוכך עליהם בגופי (ותוך כדי גם על גופי לסוכך בגופי) בחדר שאינו ממ"ד תחת סדרת אזעקות ולחשב תוך כדי את סיכויי הרולטה הרוסית שיש לנו.
לפיכך אני בהחלט בעד מכה קשה ואנושה לחמאס. גביית מחיר גדולה מאד על מעשה פרוע ומופרע כזה. ואני מוכן גם לעוד שבוע של אזעקות אם יורדו עוד רבי קומות רבים בעזה (תוך התראה לתושביהם) אם אכן זה אמצעי מכאיב. או כל אמצעי אחר שיש סבירות שיכאיב לאויב המופרע והרצחני שלנו.
2. העובדה המרכזית השנייה שיש לרשום לפנינו לעתיד היא אוזלת היד המדהימה של המשטרה בטיפול בענייני פנים: תקיפות ערביות של יהודים (שהיו הראשונות) ותקיפות של ערבים בידי יהודים (כתגובה).
את העובדה הזו גם כן אסור לשכוח.
איני יודע אם זו בעייה של ניהול כושל, ייבוש תקציבי, היעדר הנהגה מבריקה (כמו ששרון ומופז חיסלו בכישרון את האינתיפאדה השנייה), ואולי חלק ממגמה ארוכת שנים של צמצום המגזר הציבורי בכמות ובאיכות בכלל. מה שבטוח שיש כאן פגיעה אנושה בממלכתיות הישראלית לטווח ארוך.
למעשה, ההפקרות המגזרית של החרדים בימי הקורונה והיעדר האכיפה בקרבם, אוזלת היד של הטיפול בפשיעה במגזר הערבי בכלל (עם המערב הפרוע הבדואי בנגב בפרט), מצטרפים לתמונת המצב האנרכית העגומה כעת, עם אוזלת היד העכשווית המהממת של המשטרה.
כל אזרח ישראלי, ולבטח כל ציוני ישראלי, צריך לתבוע את המשילות במובן הזה של בנייה מחדש של יכולת האכיפה המשטרתית: אין איש ואין סקטור שיכול לעשות ככל העולם על רוחו. מראש הממשלה ועד אחרון העבריינים בטייבה.
3. בנט אכזב אותי מאד בהודעתו שירד מהאפשרות של ממשלת השינוי. כיוצא דתל"שי של הציונות הדתית (כשם שצריך לדעת ממי להתגרש, כידוע, כך אני גא מאד ש"הגרושה" שלי היא הציונות הדתית ולא החברה החרדית, חברה מנוונת שנתונה במשבר עמוק ביותר; תמיד בזתי לנטייה השמאלית-תל אביבית לבכר את החרדים על פני הציונות הדתית, בלי לתת את הדעת באיזה ריקבון מוסרי וניוון חברתי שרויה החברה החרדית, ובמיינסטרים שלה, שאין מושלם בחברה הציונית דתית, למעט בשוליה) הייתי גא בכך שבזכות הפלג הממלכתי בציונות הדתית שהתעשת הולך ליפול שלטונו של נתניהו, השלטון המופקר באנטי ממלכתיותו הזה (בהתקפות הפרועות על מוסדות הממלכה: המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט; בדה לגיטימציה שהוא ערך לחלקים בעם ברטוריקה המשסה שלו; בביזוי הממלכתיות בכך שהנהיג תרבות שקר ונכלוליות בפוליטיקה תוך הקרבת צורכי הממלכה, כגון תקציב המדינה, לשיקוליו האישיים; בברית עם החרדים שמאפשרת להם אוטונומיה פרועה, נגד טובתם שלהם ונגד טובת הכלל, ופוגמת בממלכתיות גם מהכיוון הזה).
אך מסתבר ששמחתי הייתה מוקדמת.
התפרעות חלק קטן וקיצוני באוכלוסיית ערביי ישראל, שיש לטפל בה ביד קשה ולהתייחס אליה במלוא הרצינות, עדיין אינה עילה מספקת לוותר על סיכויי החלפת שלטונו המפורר את יסודות הממלכה של נתניהו.
בתקווה לימים שקטים.
תגובות
https://idanlandau.com/
אולי כדאי גם להאזין למה שלא נאמר בתשקורת הרישמית
קראתי. מה זה קשור לעיקר הדברים שכתבתי בפוסט? למופרעות שאי אפשר להשלים איתה של שיגור אלפיים טילים לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחיים במטרה לרצוח כמה שיותר אנשים בקירבם? או למה שכתבתי על כך שהמשטרה מגלה אוזלת יד מהממת (בטיפול גם בנפגעים ערבים)?
הטיעון של לנדאו נגד התיישבות יהודית בלוד לא משכנע. מותר להם להתיישב בתחומיה של מדינת ישראל ולא הם האחראיים על קיפוח היסטורי בתוכניות הבנייה של ערביי לוד. זו גזענות הפוכה, לדבר על "חדירת" המתנחלים ללוד. בשייח ג'ארח נעשה אכן עוול לפלסטינים – וגם את זה ציינתי בפוסט.
ראה כתבתו של ההיסטוריון אדם רז : ציר נתניהו – חמאס מאתמול 14.5
בעיתון הארץ
קראתי, מעורר מחשבה ומעט קונספירטיבי לטעמי. לפעמים הדברים פשוטים יותר: יש לנו אויב רצחני שיש להילחם בו עד חורמה (החמאס בעזה). מלבד זאת עלינו לצמצם עוול שאנו עושים ככל שניתן.
מחוללי הקונספירציות הצליחו בגדול לעטוף את המילה "קונספירציה" בקונוטציות שליליות עד כדי כך שכל אדם מיושב בורח על נפשו מהן, כאילו שפסו קונספירציות מן העולם. אז אנא ממך, אל תשתף פעולה עם זה.
אביגדור ליברמן, הערב בפגוש את העיתונות, אמר דברים דומים לאלו שהובאו במאמר הנ"ל.
את צודקת שאין לפסול מראש כל דבר בגלל שהוא נראה "קונספירציה" וגם שיש לטיעון הזה על מה שיסמוך. אני עוד צריך לחשוב על הדברים. מה שבטוח הוא שנתניהו לא אגר במשך שנים אלפי טילים שמכוונים לרצוח אותך ואותי ושהאידאולוגיה הרשמית שלו אינה מכירה בזכות קיומנו כאן כלאום. זו עובדה שצריך למקד בה את המבט וזו הייתה אחת ממטרות הפוסט שלי. לא לשכוח את העובדה המופרעת הזו בין שאר הטלטלות של חיינו, כולל המבוי הסתום הפוליטי. כי יש נטייה מסוימת להקל ראש בעובדה הזו, כך שמתי לב, ולהתמקד בנתניהו, בקיפוח כביכול ולא כביכול של ערביי ישראל או אף בטענה שהנושא הפנים-ישראלי חשוב יותר מהחמאס. הוא חשוב. אבל אלפיים טילים המשוגרים לעברך ומשתקים מדינה שלמה ורוצחים עשרה אנשים גם הם חשובים בהחלט.
אריק, נהניתי לקרוא את דברי הטעם שלך.
עם זאת, לא הזכרת בדבריך גורם מדרבן רב עוצמה לפרעות בלוד ובערים מעורבות נוספות והוא האיסלום הרדיקלי שעוברים צעירים רבים במגזר הערבי.
אמנם הוא נשאר רדום רוב הזמן, לעיתים מאיים להתפרץ ואיכשהו נרגע, אך לעיתים מזומנות, בהצטרף עוד כל מיני גורמים, הוא מתפרץ.
מעשי לינץ', כמה וכמה תקריות ירי, שריפות מכוונות של בתי מגורים, בתי כנסת, והצתת מאות מכוניות – לענ"ד אין דרך להסביר את כמות המעשים ואת איכותם ההרסנית ללא האיסלם הרדיקלי הפועם.