מבקר חופשי

• הקיצור אינו מעיד על ערכו של הספר בעיניי. בקריאה להנאתי (אם איני כותב לעיתון) אני מרשה לעצמי לעתים לכתוב חוות דעת אינסטינקטיבית ולאקונית.

*

זו ספרות של מכיתוֹת. ספרות שבורה. אבל המכיתות, בחלקן, זוהרות ומבריקות. הנצנוץ המזהיר שלהן נובע או מעברית גמישה ונושמת וצחה, או מהומור והומור נואש, או מכישרון פסטישי ניכר, או מיושר עמוק ומפתיע בתוך הפתלתלות, או מתנופה סיפורית (שלעתים אכן נקטעת באיבה – אך התנופה מרשימה למרות זאת).

לכאורה יש כאן אסופה של סיפורים קצרים, והיה מוטב, לכאורה, להוציא את הספר לא כרומן, אלא כאסופה של סיפורים קצרים. אבל כאן קורה דבר מה מעניין: הסיפורים הקצרים, בחלקם, מרושלים, או לא גמורים, או לא אפויים. אבל דווקא בגין שבירותם וקטיעותם הם מתאימים למתכונת הרומן של הקובץ, למסגרת שמאגדת את הקטעים כולם לסיפור מסגרת של כתבים שלא פורסמו של סופר מת. מאי מושלמותם של הסיפורים הקצרים עולה הקוהרנטיות של הרומן: שמתבסס על התשוקה של המחבר (הבדוי, החצי-בדוי) להיעשות לסופר, תשוקה שהדריכה את חייו, שאימללה ואישרה (מלשון "אושר") אותו, שהנגישה (מלשון "התנגשות") אותו עם משפחתו, שמנעה ממנו לעבוד בעבודה "מכובדת". הספר הזה שייך למיני-מסורת בספרות הישראלית של שנות האלפיים: "הרוצחים" של דרור בורשטיין, "אמן הסיפור הקצר" של מאיה ערד, "פקח" של יהודה ויזן (הראשון והאחרון רדיקליים מהשנייה, אך היא מהוקצעת יותר; ועם זאת "הרוצחים" מזהיר בקטעים מסוימים מעל השניים האחרים) – כתיבה על כתיבה, כתיבה על כותבים, כתיבה על כתיבה וכותבים נואשים. סיפור קצר אחד, לפחות, הכתוב באנגלית ומיועד כביכול לייצוא לחו"ל (אלא שקהל היעד האמיתי שלו הוא בפירוש ישראלי, אכן כזה שנושא קהל היעד העברי המצומק שלו מטריד אותו), הוא בעל הומור מבריק ממש ממש, בתקנו את הטעות הרווחת באשר לישראל בעיני הקהל הבינלאומי, סיפור רדיקלי, המזכיר פסגה ב"הרוצחים" של בורשטיין, בה אחד הגיבורים מתרגם לאנגלית את גדולי השירה העברית ומציע את האנתולוגיה למו"ל לונדוני. אבל בסיפורים אחרים הכישרון הספרותי המתגלה – אכן, המתגלה ונקטע פעמים רבות – הוא דווקא ניינטיזי במהותו, יכולת של סופר קצר במסורת של אתגר קרת. איני יודע אם לאחל לסופר לכתוב בעתיד ספר "שלם" יותר, כי, כאמור, פגימותו הזועקת של הספר הופכת גם למקור כוחו, למקור לכידותו, בשרטטו מציאות שבורה, סדוקה, תזזיתית, ניהיליסטית. בכל מקרה, קראתי בעניין, וכשלא קראתי בעניין חיכיתי מעט והעניין שב והתגלה