כשמתחשק לי לנבא נבואת חורבן, או סתם לעשות איזו דמורליזציה טובה, אני שואל את עצמי שתי שאלות לפני כן:
1. האם כאב אישי כלשהו, פיזי או נפשי, משפיע על השיפוט שלי? כי אולי אכלתי מעט יותר מדי בסעודה שקדמה לנבואה, או לא קיבלתי מספיק תשומת לב לאחרונה – ולכן הקינה היא נחמה?
2. האם העובדה שנציגיי אינם בשלטון גורמת לי לקונן ולדמרלז, ולא מצבה האובייקטיבי של החברה/המדינה?
* לא תמיד אני עומד בזה, ונפלטות לי לעתים קינות לא ענייניות.
*ולא שאין על מה לקונן (לעשות דמורליזציה בכל מקרה אין זה ראוי), אבל צריך להבחין בין קינה אובייקטיבית לקינה לא רלוונטית.
תגובות
יפה מאוד.
PDF Offer
Because I am interested in having people read my literary novel set in Israel, "The Critic, the Assistant Critic, and Victoria" (Amazon), if you would like to receive a (free) email PDF copy of the novel, please contact me. Chapters have been published in journals, such as Midstream.
Thank you
Larry Lefkowitz
Lar_lef@hotmail.com
לארי, אני מקווה שאתה קורא עברית: לצערי, אני לא מספיק לקרוא חלק מהספרים שרואים אור בעברית ואני רוצה להגיע אליהם – כך שלא אוכל, ושוב לצערי הרב, לקרוא את ספרך בעתיד הקרוב.