מן הארכיון: ביקורת על "עד שיום אחד", של שמי זרחין, הוצאת "כתר"

המאמר כונס בספרי, "מבקר חופשי" (הקיבוץ המאוחד, 2019)

https://www.kibutz-poalim.co.il/a_free_critic

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 8:55 AM

    מרתק.אחד מהביקורות הכי טובות שלך.
    ישר כוח!

  • אמיל  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 12:14 PM

    בלי קשר לספר הזה דווקא, יש בעיה במצע הריאליסטי שלך.. העמדה ש'בחיים לא קורה כלום החיים משעממים' זה סובייקטיבי ומותר להרגיש כך כמובן, אבל באופן אובייקטיבי זה נהיה קצת מיושן, בגלל האפשרויות של המדע לשנות את חיינו ולהוציא אותם מהמהלך 'הטבעי' שאתה החלטת שהוא 'טבעי'. ברור שבאופן סובייקטיבי מותר תמיד ולנצח יהיה מותר בצדק סובייקטיבי להמשיך להרגיש ש'לא קורה כלום', אבל נראה לי שאתה חייב דחוף לעדכן את מושג 'הריאליזם' שלך.

  • אריק גלסנר  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 2:32 PM

    תודה איילת!

    אמיל – הערה מעניינת.

  • אורה גור אש  ביום אפריל 1, 2014 בשעה 7:49 PM

    מלבד הביקורת שלך, שהיא מעניינת ביותר ומעוררת מחשבה ושאלה, מהי כתיבה טבעית, לשיטתך?
    אני מאד מבקשת לדעת, האם נחוץ שרומן יהיה בו סיפור / עלילה?
    כלומר, האם ספר יכול להיות מרתק וטוב, גם אם אין בו סיפור ורצף של אירועים?
    אודה מאד לתגובתך. תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: