לא ביידן יושיענו. ולא תומס פרידמן. לא שלטים באנגלית בהפגנות פה ולא יותר מדי ישראלים שמפגינים שם (ההפגנות מבורכות בהחלט, אבל טוב היה מהן למהר ולחזור לארץ ולחזק את הציבור היהודי-ליברלי – פה מלחמת התרבות). לא איומים בהגירה ולא סלידה מה"יהודית" שב"יהודית ודמוקרטית".
לא זו הדרך.
רק אנחנו, בעברית, פה, בונים את זהותנו היהודית/ישראלית-ליברלית/דמוקרטית.
ללא תעופה עצמית – בנחישות, בהתקרקעות, בהשתרשות ובמסירות.
מדוע לא ניצור ארגונים כמו "ראש יהודי" יהודי-דמוקרטי, "ראש ישראלי" נקרא לו, ונפתח סניפים בבני ברק וירושלים? שם ילמדו שפינוזה, מיל וניטשה, תנ"ך וספרות חז"ל באספקלריה חופשית, אחד העם, ברדיצ'בסקי וא.ד.גורדון, ביאליק, ברנר ועגנון? מדוע לא נקיים שם תפילה שוויונית במרחב הציבורי למי שמעוניין?
יותר ישיבות חילוניות, יותר תרבות עברית, יותר מחויבות לקהילה ולחברה – וננצח.
נתראה הערב בקפלן!
מבקר חופשי 
תגובות
התשובה היא כמובן, שהציבור הליברלי אינו מסוגל לפתוח מוסדות כאלה ולתחזקם לאורך זמן. כפי שמראה ג'ונתן היידט בספרו "למה אתם תמיד צודקים", אין לו הערכים המתאימים לייצר חברה יציבה ומאושרת.
כמה מנותק – ככה עצוב.
גמר חתימה טובה!
היתרון של הדוסים ושאר בעלי "חד דעה" בין אם אינטרסנטית או אידיאולוגית, שרואים בליברליזם אויב, הוא שהם מבינים לעומק את הפתיחות הנוטה לאיין את עצמה. כן, הפתיחות וההכלה, ללא גבולות, ללא הגדרות של "דמוקרטיה מתגוננת", שהתאימו מאוד לשלטון מפא"י הממושך ולאלה שאחריו, שאהבו ואוהבים את התפיסה האנטי-דמוקרטית של הריכוזיות הישראלית, ולכן מעולם לא נוצרו גבולות וכללים סבירים.
אז עלינו לדאוג לאפס סובלנות למפרקי הסובלנות.