מבקר חופשי

תגובות

• אבי וימר  ביום מרץ 6, 2016 בשעה 9:19 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  אריק שלום,
  הייתי רוצה להעביר לך המייל את ספרי: מחיאת כף יד אחת, מסע בסיפור על אהבה וחושך. נדמה לי שהוא עשוי לעניין אותך ולא רק מפני שהוא עוסק בספר של עוז.
  לא מיותר לציין שאני מעריך מאד את הביקורות שלך.
  בברכה,
  אבי וימר

  • אריק גלסנר  ביום מרץ 6, 2016 בשעה 9:43 AM

    קישור לתגובה | להגיב

    שלום אבי,
    אני מודה לך מאד על דבריך.

    לגבי הספר: אני עמוס מאד בטרדות פרנסה וספק אם אתפנה לקרוא בו ביישוב הדעת. לצערי הרב, אוסיף.

    אם בכל זאת תרצה לשלוח כתוב לי ל arikglasner@hotmail.com

• רן  ביום אוקטובר 2, 2018 בשעה 9:30 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  אריק שלום

  שמי רן ברקאי ואני ארכיאולוג באוניברסיטת תל אביב
  קראתי בענין רב את הרשימה שלך בנוגע לפוסט הומניזם והיידגר מתוך ענין רב, וגם אני עוסק לא מעט בשאלות אודות טבע האדם ומקומו של האדם בעולם. התפיסות הפוסט הומניסטיות מעניינות אותי מאד (ולא אלה הטראנס הומניסטיות) ואני שותף מלא לביקורת המרומזת שאתה מביע על הוגי דעות כמו נח הררי והאופן בו דבריהם מתקבלים.

  קראתי גם רשימות נוספות באתר שלך ונהניתי מאד.

  אני סבור שלמחקר הארכיאולוגי יש פוטנציאל מעניין לספק פרספקטיבה ארוכת זמן לסוגיות מעין אלה

  אם אתה מזדמן מדי פעם לאוניברסיטת תל אביב אשמח מאד לשוחח מעט. אני בטוח שעצם הצגת הנושא בפני הקהילה הארכיאולוגית חשוב ומשמענותי ועשוי לספק תובנות מעניינות

  תודה עבור תשומת הלב
  רן
  barkaran@post.tau.ac.il

• אריק גלסנר  ביום אוקטובר 2, 2018 בשעה 10:28 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  רן, תודה רבה על תגובתך.

• יצחק גלעדי  ביום יוני 16, 2021 בשעה 9:03 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  חמותי עבדה בפרנקפורט אצל מר גלסנר בשנות ה30. האם יש לך קשר אליו? שואל בשם רעייתי.

  • אריק גלסנר  ביום יוני 17, 2021 בשעה 8:17 AM

    קישור לתגובה | להגיב

    אכן כן! אריה גלסנר, סבי. אריה ומשפחתו עלו מפרנקפורט בשנות השלושים.

• משה גולדשטיין  ביום ספטמבר 18, 2021 בשעה 8:40 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  היי אריק.
  קראתי בעיניין את הביקורת על ספרה החדש של צרויה שלו.בכתבה הוזכר גם ספרה חיי אהבה.האם גם לדעתך ,זהו הספר הטוב ביותר שכתבה? או שיש מועמדים נוספים לתואר?
  בתודה
  משה גולדשטיין

  • אריק גלסנר  ביום ספטמבר 18, 2021 בשעה 6:43 PM

    קישור לתגובה | להגיב

    שלום משה,
    התפעלתי מ"חיי אהבה" וכן מ"בעל ואישה" ו"תרה". במידה שווה פחות או יותר. הזכרתי את "חיי אהבה" בגלל שעל רקע שנות התשעים – בהן הוא ראה אור – הוא הזדהר לטובה במיוחד.

• משה גולדשטיין  ביום נובמבר 13, 2021 בשעה 5:32 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  לאריק שלום רב.
  קראתי בעיניין ובשמחה את המאמר על דיוויד קופרפילד ועל תרגומה של לי עברון.
  ראוי היה להזכיר שרומן זה תורגם בעבר,במלואו,עי מאיר ויזלטיר. ואולי אף לערוך השוואה קלה בין שני התרגומים.
  ומאידך לעורר עיניין מחודש בדיקנס עי תרגומים של רומנים משלו שלא תורגמו לעברית מעולם.
  בברכה
  משה גולדשטיין