לינק לביקורת שלי על "תיקון אחר חצות" של יניב איצקוביץ' (הוצאת "כתר", 485 עמ')

הנה הלינק לביקורת

מאת אריק גלסנר, בתאריך אוקטובר 11, 2015 בשעה 6:49 PM, בקטגוריות Uncategorized. 5 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של דוד דוד  ביום אוקטובר 15, 2015 בשעה 7:44 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    ואולי התיירות באה דווקא מצד הכותב. אולי גם הוא רוצה לתייר במחוזות אחרים? לא להצביע ולומר: הנה חייל פולני, אלא לנסות להיכנס יותר פנימה. נשמע לי לא פחות הגיוני, אם כי באופן אישי אני לא מאמין שסופר ישראלי צעיר יכול להצליח בכך

  • תמונת הפרופיל של נעמי נעמי  ביום אוקטובר 17, 2015 בשעה 7:41 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    ברור לגמרי שכל המוטיבציות שמנית קיימות בספר הזה – ולא בשוליים אלא במרכזו: יש כאן תיאור סרקסטי וחומל כאחד של הטבע האנושי, תוך עיסוק שיטתי באכזריות ובדחפים וביצרים מול שאלות של מוסר: תיאור שליטה באוכלוסייה מוחלשת (השיטות של נובאק מעוררות בבירור הרהורים על שיטות השב"כ), לאומיות-לאומנות מול הומניזם, וכמובן צמחונות, פמיניזם ועוד תופעות בנות זמננו. הכול עכשווי, הכול רלוונטי. אכן מרחיק עדות כדי לתאר בדייקנות ובתנופה הן עולם פנימי והן מציאות ריאליסטית עכשוויים לגמרי.

    • תמונת הפרופיל של בהחלט בהחלט  ביום אוקטובר 18, 2015 בשעה 10:56 AM
      קישור לתגובה | להגיב

      נכון! כמו שהסרט 'Avatar' זה על 'הישראלי הכובש'. מה יהיה עם תעמולת הפאסיב – אגרסיב הזו?

  • תמונת הפרופיל של מרית בן ישראל מרית בן ישראל  ביום פברואר 24, 2017 בשעה 2:14 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    רק עכשיו קראתי ואני עדיין לא יודעת מה אני חושבת על הספר שהיה סוחף ומצחיק ולפעמים דליל ואפילו משעמם, מלא חירות (מחמאה עליונה מבחינתי) אבל גם רשלנות מסוימת (ובעצם הדמות שהכי עניינה אותי זו דווקא מנדה העגונה המאושרת דכאונית, הרבה יותר מאחותה גיבורת העל. קצת התייגעתי מעיניה הזאביות). ואני אפילו מסכימה איתך שהספר לא מתאים לשום משבצת במפת המוטיבציה. אני רק תוהה אם זה חיסרון. מעבר לחיבה ולהזדהות האינטואיטיבית שלי עם כל אלה שאינם מתאימים – אני לא בטוחה שאיתור המוטיבציה הוא טוב בהכרח. זה אמנם מסדר את העולם ונותן מדד וקנה מידה ובו בזמן זה גם חוצץ בין הקורא ליצירה, מעלים היבטים אחרים. אולי זה דווקא טוב שמושכים את השטיח הזה מתחת לרגלי הקורא. ותמיד יש סיכוי שזאת לא עמימות אלא זן חדש של מוטיבציה שרק נולד ועוד לא נחקר. לא?

  • תמונת הפרופיל של אריק גלסנר אריק גלסנר  ביום פברואר 24, 2017 בשעה 3:12 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    שאלות טובות, מרית.
    כפי שכתבתי בביקורתי, הספר הזה הביך אותי, במובן זה שברור היה לי שמדובר בכותב כשרוני מאד, ושאלתי את עצמי למה לא לנצל את הכישרון הברור הזה למשהו בעל דחיפות גדולה יותר?

כתיבת תגובה