קצרים

1. יש אנשים שאחד הסיוטים שלהם, ולעתים סיוט מרכזי, הוא שלא יתייחסו אליהם ברצינות, שיראו אותם כלא-רציניים. חלק גדול ממאמציהם בחיים מוקדשים להשגת הכרה בהם כאנשים רציניים.
ויש אנשים הפוכים לחלוטין. אחד מחששותיהם הגדולים, ולעתים הגדול ביותר, הוא שיראו אותם כאנשים רציניים ותו לא. שלא ייחסו להם את היכולת להשתטות, להיות קלי דעת; שהם נעדרים את הכוח של חוסר המשקל.

2. בחברות מסוימות לא מקובל לשאול כמה אדם מרוויח. אין זה מנומס. אין זה ראוי לברר כמה אדם מרוויח כיוון שהכסף הוא הקובע את ערכו של אדם באותן חברות.
בחברות מסוימות לא מקובל לשאול בן כמה אתה או את – ומאותה סיבה בדיוק.

3. אנחנו חיים בתקופת ביניים שאין לה עוד שם. עד כמה ש"פוסטמודרניות" היה שם רעוע – "פוסט-פוסט-מודרניות" הנו קלוקל שבעתיים. ממאפייני התקופה: הנסיגה מהדוגמטיות של התפיסות הכלכליות הניאו-ליברליות שמשלו בכיפה בשנות השבעים; פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים שיוצרים תחושה של מציאות מד"בית קרבה והולכת. בעניין זה האחרון: הלם השינויים בפועל ותחזית השינויים שבכוח הרדיקליים – יש לדאוג שבחסות תחושת הארעיות הזו, תקופת ה"בין דירות" ו"בין עבודות" של המציאות ההיסטורית הנוכחית – שבחסות החרדה ואי הוודאות והאווירה המאנית – לא ייעשו עוולות ויועמק אי השוויון. התחושה שאנחנו חיים בתקופת ביניים, כשאופי הקיום האנושי העתידי אולי יהיה שונה מהותית בעתיד הלא רחוק – התחושה הזו יכולה לרפות ידיים או להוות הצדקה לאי התעסקות בקטנות כביכול, כמו תיקון חברתי ודאגה לכלל החברה.

4. עלייתן של הסדרות הסקנדינביות בעשור האחרון ("הגשר", "דה קילינג", "הממשלה") נובעת לא רק מפריצת כישרון טלוויזיוני יוצא דופן שם בצפון כך לפתע. היא נובעת גם מכך שסקנדינביה היא היום האלטרנטיבה הבולטת ביותר לארה"ב. הייחוד של הסקנדינבים – הם הכי לא אמריקאים שיש (בתוך העולם הרלוונטי להשוואה של כלכלה מתקדמת).
ואכן יש משהו אידיאליסטי ואף גימנזיסטי בסדרות הללו, למרות תחכומן התסריטאי והמשחק המעולה שמופגן בהן. ואיכשהו, הנאיביות המסוימת הזו (למשל, שיעור החברה הארוך שהנם בעצם "הגשר" ו"דה קילינג"; למשל, המקום הנשכני של התקשורת ב"הממשלה", משל מדובר בארה"ב של לפני ארבעה עשורים ולא בתקשורת היום, על מעמדה המדולדל) עוברת ועוברת היטב.
השוואת הסדרות הסקנדינביות למקבילותיהן האמריקאיות – לעתים, לאדפטציה האמריקאית שלהן, כמו שנעשה ב"דה קילינג" – יכולה להיות שיעור מאלף בהבדלים בין תרבויות, כלכלות, חברות. כאמור, ההבדלים הגדולים ביותר הקיימים בעולם המערבי כיום.
רק חשבו על ההבדל בין דמותו הדמונית משהו של קווין ספייסי ב"בית הקלפים" לדמותה של בירגיטה ניבורג, ראש הממשלה בדנמרק.

5. כזה יופי וכזה כוח (ביחד ולחוד) מצויים ברחובות שלנו – וכנגדם, האמן צריך להעמיד יצירה מורכבת ממילים שלא תיפול מהם, שלא לומר תעלה עליהם. לא פשוט.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: