-
קטגוריות
- English
- Uncategorized
- אקטואליית מי-טו
- בוק ריפורט – חוות דעת קצרות על ספרים
- ביקורות ספרות – מעריב
- ביקורות ספרות קצרצרות
- ביקורת לשבת
- הודעות
- הטור "מבקר חופשי" – עיתון "מקור ראשון"
- הנוירוזה שלי – מסה אישית
- הרומן שלי "מדוע איני כותב" – ראיונות והמלצות
- כמה קטעים מעבודת המאסטר
- מאמרים בנושאי תרבות
- מאמרים בנושאים ספרותיים
- מגזין "מוצ"ש" של "מקור ראשון"
- מסות ב"השילוח"
- מסות וולבקיאניות
- ניסויים בניאו-ג'ורנליזם
- עובר ושב
- על ביקורת הספרות
- פרוזה
- שבעה לילות "ידיעות אחרונות"
-
ארכיון
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- אוקטובר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- ינואר 2020
- דצמבר 2019
- נובמבר 2019
- אוקטובר 2019
- ספטמבר 2019
- אוגוסט 2019
- יולי 2019
- יוני 2019
- מאי 2019
- אפריל 2019
- מרץ 2019
- פברואר 2019
- ינואר 2019
- דצמבר 2018
- נובמבר 2018
- אוקטובר 2018
- ספטמבר 2018
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- אפריל 2018
- מרץ 2018
- פברואר 2018
- ינואר 2018
- דצמבר 2017
- נובמבר 2017
- אוקטובר 2017
- ספטמבר 2017
- אוגוסט 2017
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- דצמבר 2016
- נובמבר 2016
- אוקטובר 2016
- ספטמבר 2016
- אוגוסט 2016
- יולי 2016
- יוני 2016
- מאי 2016
- אפריל 2016
- מרץ 2016
- פברואר 2016
- ינואר 2016
- דצמבר 2015
- נובמבר 2015
- אוקטובר 2015
- ספטמבר 2015
- אוגוסט 2015
- יולי 2015
- יוני 2015
- מאי 2015
- אפריל 2015
- מרץ 2015
- פברואר 2015
- ינואר 2015
- דצמבר 2014
- נובמבר 2014
- אוקטובר 2014
- ספטמבר 2014
- אוגוסט 2014
- יולי 2014
- יוני 2014
- מאי 2014
- אפריל 2014
- מרץ 2014
- פברואר 2014
- ינואר 2014
- דצמבר 2013
- נובמבר 2013
- אוקטובר 2013
- ספטמבר 2013
- אוגוסט 2013
- יולי 2013
- יוני 2013
- מאי 2013
- אפריל 2013
- מרץ 2013
- פברואר 2013
- ינואר 2013
- דצמבר 2012
- נובמבר 2012
- אוקטובר 2012
- ספטמבר 2012
- אוגוסט 2012
- יולי 2012
- יוני 2012
- מאי 2012
- אפריל 2012
- מרץ 2012
- פברואר 2012
- ינואר 2012
- דצמבר 2011
- נובמבר 2011
- אוקטובר 2011
- ספטמבר 2011
- אוגוסט 2011
- יולי 2011
- יוני 2011
- מאי 2011
- אפריל 2011
- מרץ 2011
- פברואר 2011
- ינואר 2011
- דצמבר 2010
- נובמבר 2010
- אוקטובר 2010
- ספטמבר 2010
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007
-
תגובות אחרונות
דן ב על שלושה קצרים: על ספרים, מנהיגים… רבקה טננבוים-פרצל על שלושה קצרים: על ספרים, מנהיגים… mosheprigan על שלושה קצרים: על ספרים, מנהיגים… אריק גלסנר על ביקורת על "לחסל", של… Dan Wardinon על ביקורת על "לחסל", של… -
Blogroll
- "מרכז הרב" 1989
- איבוד בתולין או: חזרה בשאלה
- אינטלקטואלים בשמאל
- בעיקר על אורוול
- בעיקר על ורגס יוסה
- בעיקר על זבאלד
- בעיקר על מאיה קגנסקאיה
- בעיקר על מונטיין
- בעיקר על נועה ירון
- בעיקר על פלובר
- בעיקר על תומס ברנהארד ומריאס
- ברנר והיהדות; ביקורת על ספרו של אבי שגיא
- ברנר והיהודים, ברנר ו"הזקן החכם"
- גבריות במיל – רשימות של מילואימניק
- דוסטוייבסקי בשנות ה – 60
- המישור, ההר והעיר
- הספרות הישראלית 2005 – 2007 מיפוי והמלצות
- הספרות הישראלית 2008
- הספרות והלם ההווה; הספרות והסקס
- הערה על הרומן היום
- השמאל והסאטירה הישראלית
- חזרה בשאלה ופוליטיקה
- לקראת ספרות פוסט-פוסט-מודרנית
- מאמר בחמישה חלקים "הארץ" 2003-2004
- מומלצי 2009
- מסע לפולין 1989
- מריטוקרטיה
- משהו על "סיינפלד"
- משהו על ברנר וצ'יק-ליט
- משהו על הבריטים
- משהו על שירה ואבידן
- עוד דברים
- על "שדים"
- על אגור שיף
- על אופיר טושה-גפלה
- על אורלי קסטל-בלום
- על אורלי קראוס-ויינר
- על איל מגד
- על אמיר גוטפרוינד
- על אמלי נותומב
- על אנדי וורהול
- על אשכול נבו
- על ביקורת הספרות – מבחר
- על ג'ון באנוויל
- על דב אלבוים
- על דרור בורשטיין
- על הספרות היום; על הקריאה בלילה
- על הרומנים הראשונים של שמיר
- על חולים סופניים ותומכים רוחניים
- על חיים באר
- על חיים לפיד
- על חיים סבתו
- על יהודית רותם
- על יזהר הר לב
- על יעל הדיה
- על מאיר שלו
- על מירי רוזובסקי
- על מישל וולבק
- על ניצן וייסמן
- על סמי ברדוגו
- על ספרות ומחשבים
- על סקוט פיצ'ג'ראלד
- על ערן בר-גיל
- על פיק-אפ בארים
- על ריינהולד ניבור
- על ריצ'רד דוקינס
- על שינקין
- על שרה שילה
- רשימות של שומר
- שונות
- תודעה משוסעת
-
קורות חיים
-
פוסטים אחרונים
-
הרשומות הנצפות ביותר
- שלושה קצרים: על ספרים, מנהיגים וסדרות טלוויזיה
- ביקורת על "לחסל", של מישל וולבק, בהוצאת "בבל" (480 עמ', מצרפתית: ניר רצ'קובסקי)
- על "הספר הלא נכון", של נעה ידלין, בהוצאת "כנרת-זמורה-דביר" (352 עמ')
- על "ההבטחה", של דיימון גלגוּט, בהוצאת "חרגול" (מאנגלית: מיכל אלפון, 261 עמ')
- הערה על וולבק
- על "דוח מן הפנים", של פול אוסטר, הוצאת "עם עובד" (מאנגלית: אברהם יבין, 244 עמ')
- על "פילים לבנים" של קרן שווץ (בהוצאת "בבל", 323 עמ')
- הערה קצרה על "חמישה רומנים קצרים" של נטליה גינצבורג
- יאיר לפיד מבקר הספרות
- על "חמור", של סמי ברדוגו, בהוצאת "הספריה החדשה" (264 עמ')
-
© כל הזכויות שמורות לאריק גלסנר
רשימה על גנסין
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.
תגובות
חשוב אולי גם להזכיר כי האקזיסטנציאליזם/הפסימיזם של גנסין אינו יכול להחוות כיום. לגנסין ניתנה הזכות/הכאב לעמוד על עובדת קיומו, באופן שלא ניתנת כבר לאנשי המאה ה-21. הקיום כיום כה מתווך ותבניתי שגם מי שחש כיום כי הכל הבל וכו' לא חש את זה באמת (לדעתי). פשוט, יש מין רובריקה מחשבתית כזו שהכל הבל, נישה שאדם מוצא את עצמו קרוב אליה ואז מבצע "קפיצה"- מאחר שזה הדבר הכי קרוב למה שהוא חש, הוא מאמץ אותה והופ, הוא כאילו כבר שם. הקפיצה הזו, לדעתי, מדלגת על פני אותו חלל שממנו יכולה להיות כתובה ספרות אמת. וגם, דומה, שהדיכאון כיום טעון בהרבה יותר אגו.
דוד כנראה לא באמת יודע מהו דיכאון ולכן סבור שהדיכאון כיום טעון יותר באגו לעומת "פעם" … חח
שאלה אליך אריק – העברית של גנסין עברה לך חלק? לא צלחתי ואני תוהה אם אצליח לאכול את העברית הזאת. היא ממש משתברת לי בפה בקשיים גדולים. חבל לי על עצמי, אבל למשל, עגנון, מעולם לא נראה לי קשה או עתיק באופן מכשיל או מנכר במובן הרע של המלה. הוא תמיד נשמע לי של היום, מודרני, גם כשהוא מקראי לגמרי או תלמודי. זה מאוד מעניין. לעומתו גנסין נשמע כאילו הוא מגיח מעולם אחר של עברית.
תודה על הערותיכם.
לאיה – גנסין אכן קשה יותר לקריאה. אולי זה מטפורי למשהו שבור שמשתמר אצלו בעוד עגנון מעגל ומכייר דברים.
דומה כי הלגלוג המעט מתפאר שלך דווקא מאשש במשהו את דבריי
דוד,
התפארות זו פרשנות שלך, תאמין לי. וגם לא מדובר בלגלוג. אבל צחקתי זה נכון. השימוש האינפלציוני במלה 'אגו' משבשת לגמרי את המושג.
בבקשה אל תקח ללב- את הפרשנות הלא נכונה שלך לדבריי
תיקון – משבש לגמרי…