תראו, אני כמעט לא כותב בבלוג (ולא מחוצה לו) על עניינים פוליטיים. קשה מאד לכתוב על פוליטיקה בלי להיות קלישאי או מבלי לחזור על עצמך. הכתיבה הפובליציסטית על פוליטיקה, בניגוד לכתיבה על ספרות, היא כתיבה ברזולוציה מאד נמוכה, ולכן לטעמי לא מעניינת במיוחד.
גם אמביוולנטיות, שהנה ערך ספרותי וערך גם בכתיבה ביקורתית על ספרות, היא מכשול בכתיבה פובליציסטית-פוליטית. פובליציסט טוב צריך לחתור לשורה תחתונה. הוא פוליטיקאי באמצעים אחרים. במקום לשנע אנשים, כספים וחפצים, הוא משנע רעיונות ומילים שישנעו אנשים, כספים וחפצים. לפיכך, אמירות בסגנון "מצד אחד אך מצד שני" אינן מסגולות מקצוע הפובליציסטיקה. הפובליציסט הוא כותב "ביצועיסטי".
בנוסף, אני חש גם תחושת רמייה ואי-אותנטיות כשאני כותב על פוליטיקה. זו תחושה סובייקטיבית שלי, וברור שאינה יכולה לעמוד בכללי המוסר של קאנט ולהיהפך לחוק כללי (כי פובליציסטיקה צריכה להיכתב וחשוב שתיכתב): אבל כל עיסוק במה שחורג מגורלם של אנשים יחידים וספציפיים מורגש לי כלא-אותנטי.
אבל אני רוצה לרגע לחרוג מהרגלי, ברשותכם.
כי תחושה רעה מרחפת-מרפרפת בחלל האוויר בשבועות האחרונים, תחושת סכנה גדולה, תחושה של מלחמה ממשמשת ובאה, ומלחמה גדולה. מישהו – אנחנו או הם – מכין משהו, ומישהו אחר – אנחנו או הם – מכין משהו בתגובה; בזירה הפלשתינית, בזירה הסורית-לבנונית ובזירה האיראנית.
ואני לא רגוע, לא משוכנע שההנהגה שלנו בעת הזאת (ביטוי של פובליציסטים) מספיק מתוחכמת על מנת לחלץ אותנו מהפינה המסוכנת שההיסטוריה דחקה אותנו אליה. והרי ייתכן גם שלא אנחנו ולא הם רוצים בעימות, אבל ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של עימותים שפרצו מבלי שאף אחד מהצדדים רצה בהם, אלא בגין סוג של שלומיאליות מדינית או בגינן של טעויות בהבנת כוונות היריב. צריך כישרון פוליטי גאוני (כזה שכולל גם יכולת ניתוח של מבקר ספרות גדול ורגישות עילאית של מטפל פסיכולוגי דגול) על מנת לפענח את כל האירוניות ודו-המשמעויות של הצהרות מנהיגי המדינות ומעשיהם, לפרק את כל הרגישויות והפתולוגיות הפסיכולוגיות-לאומיות-דתיות, שעוטפות את המציאות הפוליטית הנוכחית כמו חוטי פצצה סבוכים. ואינני בטוח שהכישרון המדיני החריג הזה שנדרש כיום, מצוי בידי ההנהגה הישראלית הנוכחית.
ובאותו עניין.
תראו, אני מתעב, פיזית ממש, את אותו חלק של העיסוק הישראלי בשואה ש: א. בגין קהות רגשית וחוסר יכולת לעסוק בחיי הרגש היומיומיים, הניואנסיים והאפרפרים לפרקים, נצמד לשואה כדרך להרגיש משהו; העיסוק בשואה כתשובה הישראלית הייחודית לטלנובלה הדרום אמריקאית. ב. נאחז בשואה על מנת לשמר מה שניתן לכנות "פנטזיית אימפוטנטיוּת" (כניגודה של "פנטזיית אומניפוטנטיוּת"); הכחשה של הכוח, חוסר היכולת להתמודד עם הכוח והשלכותיו, הכחשה וחוסר יכולת שמובילים לאטימות מוסרית כלפי אחרים כי הרי אנחנו הקורבנות האקסקלוסיביים.
(אגב: אני אמנם חושב שאיננו חלשים כפי שאנחנו מפנטזים לפעמים, אבל אני בהחלט לא סבור, כמו שסבורים חלקים בשמאל הישראלי, שאנחנו החזקים בסיפור. המציאות היא דיאלקטית, אירונית ומרובת שכבות. אנחנו חזקים מול הפלשתינים. חלשים ביחס למרחב הערבי בכללותו. חזקים כי לצדנו ארצות הברית. חלשים כי אנחנו סופגים את הטינה הכלל עולמית כלפי ארצות הברית. וניתן להמשיך עוד את הדיאלקטיקה).
ולמרות ההקדמה הזו והסלידה מנסיגה ילדותית אל השואה בהקשר של הסכסוך הישראלי-ערבי (שהפך בפיתול מוזר של ההיסטוריה לסכסוך ישראלי-פרסי), הרגשתי צמרמורת אתמול מדברי אחמדינג'אד בביקורו בדמשק:
"הציונים ומגיניהם הגיעו לדרך ללא מוצא. אני מדגיש כי היישות הציונית עתידה להיעלם, פילוסופיית הקיום שלהם תמה. הכובשים הציונים הגיעו לדרך ללא מוצא, וכל איומיהם כלפי הפלסטינים נובעים מחולשתם. אם הציונים יחזרו על טעויות העבר שלהם, כל עמי האזור יעמדו מולם ויעקרו אותם משורשיהם".
כל מי שבקיא בהיסטוריה היהודית, ובעצם העולמית, נזכר בציטוט מפורסם מאד ודומה להפליא, דומה עד כדי צמרמורת, דברי היטלר ברייכסטאג הגרמני בינואר 1939, ציטוט שמהווה את אחת ההתבטאויות הגלויות המפורסמות של היטלר בנוגע לתוכניותיו ליהדות אירופה:
"דבר אחד הייתי רוצה לומר ביום זה (…) במרוצת חיי הייתי לעיתים קרובות נביא ולרוב לעגו לי. בימי מאבקי לשלטון היה זה, בראש ובראשונה, העם היהודי שקיבל נבואותי בהתפרצויות צחוק, כאשר אמרתי, שיום אחד אקבל על עצמי את הנהגת המדינה והעם הגרמני, ואז אפתור, בין היתר, גם את הבעיה היהודית. סבורני שגלי צחוק אלה של היהדות כבר נחנקו בינתיים בגרונם. היום ארצה שוב להתנבא: אם יעלה בידי יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את העמים, פעם נוספת, למלחמה עולמית – אזי לא תהיה התוצאה בולשביזציה של העולם ועמה ניצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה…".
הדמיון מטריד ביותר, כמעט עד כדי להיחשד כפרפראזה מודעת של אחמדינג'אד (והנה דוגמה לרגישות ספרותית החיונית למנהיגנו). אותו מבנה תחבירי (משפט תנאי) , תוכני (הכשרת דעת הקהל לסיבוב נוסף, אפוקליפטי, שיישב חשבונות מסיבוב קודם) ופסיכולוגי ( אם הם יתחילו, ויתגלו שוב כתוקפנים, אזי אנחנו, הקורבנות, באקט של הגנה עצמית, נשמיד אותם).
ימים מסוכנים.
מבקר חופשי 
תגובות
האיום האירני.
ניסיתי להבין למה, כי הרי יש סיכון אמיתי. בפשטות: אני מדחיק
הזוועה הפוטנציאלית כל כך נוראית, שאני לא מסוגל להרהר בה, ואני מעדיף מיד לחשוב ש"יהיה בסדר".
פוסט עוצמתי.
אריק גלוסנר הוא סופר כושל וגרוע, שספרו הרע לא מכר אפילו 20 עותקים. גלוסנר מיצב את עצמו כמבקר רק הודות לביקורות מחניפות על סופרים ממסדיים שמוציאים עורכים כמו פרי מנחם. אם יש ספר שפרי מנחם הוציא גלוסנר מיד יכתוב עליו ביקורת חיובית, שהרי פרי מנחם מוציא דברים איכותיים.
כמו כן ידוע איך כתב בעבר ביקורת מחמיאה לחברו הטוב ניר ברעם. אין יושרה מקצועית ולא אתיקה עיתונאית בכתיבתו8 של אריק גלוסנר. על סמך דעותיו על המתרחש בעולם גם ניכר כי האיש פשוט טיפש ללא תואר אקדמי או נסיון כלשהו במעגל החיים מלבד חנופה דביקה לממסד.
האקדמיה היא מפלטם של חסרי הכישרון
רק שאני חולקת על האמירה:
מהפינה המסוכנת שההיסטוריה דחקה אותנו אליה
זו לא ההיסטוריה דחקה אותנו. זה אותם סו קולד מנהיגים. כל אחד והאינטרס שלו.
ההתייחסות לזה כאל משהו ש"ההיסטוריה דחקה אותנו אליו" היא המסוכנת כאן.
זו לא גזירת גורל. זה מעשה ידינו להתפאר. אנחנו בחרנו את המנהיגים (לפחות מהצד שלנו) ואנחנו מאפשרים להם להמשיך להשתולל בגלל אגואים קטנים ורגשי נחיתות/גדלות מפותחים, וככה להוריד את כולנו לשאול בקול מפץ גרעיני נורא מכל שהיה כאן.
אני מבקשת שלא לקרוא לנו "מסוכנים".
לא צריך כשרון פוליטי גאוני כדי להימנע מהבורות לתוכם נפל בנימין שלנו, כשפתח את מנהרות הכותל ב-1996 וכשהכריז היום שמערת המכפלה היא אתר מורשת של מדינת ישראל.
לגבי השוואת הנאומים, שתי נקודות בונוס למבקר הספרות על חשיפת הדמיון, אבל עשרה צעדים אחורה לפרשן הכושל, המשווה את אחמדינג'אד להיטלר. אין לאירן שום סיכוי להגיע לכוח כלכלי ופוליטי כפי שהיה לגרמניה בשנות השלושים. היא גם לא תבחר להתאבד עם הפצצה, אפילו לא במחיר השמדת ישראל (אם זה באמת מעניין אותה מעבר לפרובוקציה העכשווית).
בקיצור, כשרון פרגמטי בינוני והיעדר חלומות גדולה על סלע קיומנו ואתרי מורשת שמעבר לגבולנו – זה מה שנחוץ. זה לא הרבה, וזה יספיק.
נמוכה"? אני בניגוד לך דווקא אוהב לכתוב על פוליטיקה כי אמנם הרזולוציה נמוכה אבל הסינכרוניזציה אופטימלית ויש מעט מאוד דיטאוריזציה. בעיקר בקצוות.
אינני משווה בין אחמדינג'אד להיטלר מבחינת כוחם הצבאי-מדיני. השוואה כזו היא וודאי טפשית. מאידך גיסא, וכאן מבקר הספרות מסייע דווקא לפרשן, אני מייחס חשיבות רבה למילים. ואם מנהיג מדינה יריבה אומר שהוא רוצה לעקור אותנו משורש ולמחוק אותנו, אני לא מתייחס לרטוריקה שלו ברצינות.
וזה אינו סותר שאנחנו משתמשים בעניין האיראני לעיתים כדי להצדיק אוזלת יד בוויכוח עם הפלשתינים. זה לא סותר גם שאנחנו משתמשים בעניין האיראני כדי לא לעסוק בענייני פנים בוערים. כל זה נכון. המציאות מורכבת.
מורכבת אבל גם יכולה להיות מסוכנת.
"אני מתייחס לרטוריקה שלו ברצינות". זאת למרות שאחמדינג'אד הוא רק מנהיג של מעצמה אזורית ולא, כמו שהיטלר היה, מנהיג של מעצמה נקודה.
ככה הוא גם יהיה רצחני וגם בעל טעם טוב בספרות
מישהו שונא, שונא ומלא קנאה מטפטפת מקנא ושונא מגדיל עצמו ע"י הקטנת אחרים. לא מכיר את גלסנר לא מכיר את הטרול{ים} מתפלא על נועם שכל כך יודע מה יהיה ומה לא יהיה מה אירן תעשה או לא תעשה.
של הטרולים
וזה הפוסט השני היום בו אני נתקלת בתגובות מרושעות ומטומטמות מהסוג הזה הנובע מקנאה.
ומה שיפה בזה זה שהם מנצלים את הליברליות של הכותב (שלא מוחק אותם ומאפשר להם כניסה לסלון שלו) ומרשים לעצמם להשתלח בצורה נבזית, דבר שהם עצמם לא נותנים ולא יתנו לעולם בגלל הפחדנות שלהם לחשוף עצמם. וכל גבורתם היא ללחוש את לחשם המכוער תחת ניקים הזויים כאלו ואחרים.
מה יהיה?
חלאס עם הטרולים. לגיטימי לחסום תגובות כאלה בבלוג אישי
חופש ביטוי חופש ביטוי אבל התגובות הטרוליות האלה זה כמו להשתין בתוך הבית באמצע הלילה כשאף אחד לא מסתכל
היה לי שטרוליות זה סוג של גול עצמי. בבחינת: "מ.ש.ל.".
בבחינת, איני אדם מרשים והבה אוכיח זאת שוב בכתיבת עוד תגובה.
אינני טורח בדרך כלל למוחקם.
אבל כאן מעורבת גם הלעזה על אדם אחר, ולא רק עליי, הלעזה שקטונתי מלהבין את פשרה ובטח את קשרה לבלוג הזה. אז אציין כדי למנוע מתמימים שאינם בקיאים בחמודותיה של רשת האינטרנט לטעות, שכמובן אזכורו של השם שמוזכר על ידי הטרול אינו קשור לבעל השם.
הבעייה האמיתית היא נקודת השיוויון בין מדינות גדולות למדינות קטנות.
הפצצה האטומית היא נקודת השיוויון ונקודת האלחזור.
לגמרי ברור שהישות הציונית והישות האיראנית יעמדו לפני אותו סף תהום.
המנהיגות שלנו אולי עלובה ומזיקה,וגם כאן יש נקודת שיוויון מעניינת עם אחמידינגאד
וגם המקלטים האטומיים ששניהם בנו ובונים לעצמם זו נקודת שיוויון.
בינתיים הספרות בארץ לא יכולה להתמודד עם עתיד קאטאכליסטי אפוקאליפטי וגם לא מתמודדת.
נקודה למחשבה בביקורת הספרות.
השאלה שאחמדינג'אד באמצעות סוכנו כאן בלבנון שואל את עצמו,אם יהיה לו צורך בפצצת אטום,שכן הישות הציונית פה מואילה לכלות את עצמה לאט וללא עזרה חיצונית דווקא.
ופצצת האטום דרושה לאיראן לא בגין ישראל,אלא מדינות אסיאניות אחרות לגמריי.
נקודות למחשבה
היטלר דיבר על השמדת הגזע היהודי .אחמדינאג'ד אינו מדבר על השמדת היהודים.אחמדינאג'ד מדבר על עקירת השורשים הציוניים של ישראל, שהם לראייתו ,המביאים את הבעיות לאיזור.לראיית הערבים והמוסלמים יש הבדל גדול בין יהודי,לציוני.יש לאחמדינאג'ד 25.000 יהודים באירן ,ולאחמדינאג'ד אין רצון כהיטלר להשמיד אותם .יהודים אלה אף מבקרים בישראל.
Jews in Iran – Australian TV – 1/2
Jews in Iran – Australian TV – 2/2
אני מודע להבחנתך החשובה. אבל יש לי הרושם שהרטוריקה הקיצונית של אחמדינג'אד יצרה זה מכבר מומנטום או שלהוב (עצמי או אצל מאזיניו)שלאורם ההבחנה בין שנאה לריבונות הציונית לשנאה אתנית הולכת ומיטשטשת.
הדיבורים הם כל כך קיצוניים עד שהם משולים לדיבור הבא נניח של מועסק למעסיקו: "אני רוצה בהשמדתך (כמעסיק), אתה ישות בזויה ומיותרת (כמעסיק), מפיצה רעל ושנאה ומדנים (כמעסיק). כמובן, אם תפסיק להיות מעסיקי אשמח מאד לשתות אתך קפה. אתה נראה לי אחלה בנאדם, חלאה".
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1152187.html?more=1
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9778
http://www.notes.co.il/carmi/467.asp
"דיון ציבורי, גם בסוגיות רגישות, הוא חלק מהותי ממשטר דמוקרטי ותנאי לקיומו. מדיניות הגרעין של ישראל נוגעת לעתידו של כל אחד ואחת מאיתנו, ולעצם השאלה אם יהיה לנו עתיד בכלל. כאשר מדיניות בנושא כה קריטי היא כל כולה חסויה, אין בידינו עובדות פשוטות שעל בסיסן ניתן לקבל החלטות. מצב כזה נוח במיוחד למניפולציות שלטוניות."
ראיתי מועסקים הנותנים את הנשמה למעסיקים אכפתיים,מתחשבים ובלתי נצלנים.
או בעברית תנכית "עבד נרצע" .
אצל אחמניג'אד ומוסלמים כמותו השם ציונות הנו שם קוד לשיוויון היהודי כאדם לכל אדם. מבחינה זו אכן הציונות עומדת בניגוד טוטלי לחוק הקוראן הקובע שהיהודי אינו אדם. המוסלמי הנו אדם שלם היהודי הנו תת-אדם-דהימי. לפי ראייה זו של האיסלם יהודי שטוען לשוויון הנו כופר באחת העמדות הבסיסיות ביותר של האיסלם. מקומו העליון של המאמין המוסלמי בהיררכיה האנושית. אחת דתו של כופר כזה – למות.
המטרה של אחמדניג'אד להחזיר את היהודי למקום הנחות התת אנושי – הדהימי. זה הוא אומר וזה מה שאומרת המנהיגות האיסלמית בארצו. זה ענין דתי לחלוטין- תיקון העולם והבאתו למצב המוסלמי הרצוי הנכון והצודק. הציונות ככוח משחרר נועדה להביא את היהודי למצב שווה פוליטית למוסלמי. זה בלתי קביל לחלוטין על אחמינג'אד והעילית הפקחיית בארצו ובארצות אחרות. הציטטות הסלקטיביות שלך לא יעזרו.
אחרי שהילת הקדוש של לאור הוסרה ניתן היה ב"הארץ" של היום לפרסם מאמר של מלומד איסלמי מוכר. לא תועמלן מוסלמי עבד נרצע לדהימיות. דעותיו הפוליטיות של עמנואל סיון רחוקות מאוד מעמדות בעל הבלוג אך מרחק שנות אור מהמידע שאתה מפיץ. באשר למצב ההיסטורי של יהודי אירן ראה למשל אנוסי משהד וחוות דעת של העילית המוסלמית באירן המצויות ברשת, אבל הדוד טום לעולם לא ילכלך על אדונו.
אני וציונים כמותי מאמינים בשוויון וחופש ליהודי ולכל אדם יהיה אשר יהיה. העבדים הנרצעים שואפים לשוב למצב הטבעי עבורם – עבדות נרצעת. מכאן השם הציוני "מלחמת השחרור". הכינוי "אזרח"? איזו אירוניה, באיזה שלטון מוסלמי יש ליהודי זכויות אזרח מוחלטות כלאזרח מוסלמי. דבר על נשיאת שם לשווא.
ממצב של נתין.באשר לד'ימי,רבים נמצאים במצב של ד'ימי.כלומר,הם נתינים מדרגה נמוכה,למרות שהם משלמים כסף רב (בצורת שלל מיסים ,היטלים,אגרות,ותשלומים שונים ומשונים) לקבוצות החברתיות-כלכליות החזקות ולשלטון שתחתיו הם חיים.
אין לי שאיפה לחיות תחת שום שלטון מתעמר ונוגש.בין אם הוא יהודי,ישראלי,ציוני,מוסלמי,דתי,לא דתי,נוצרי,סיני,אירני,וכד'.נוסף לכך,כדאי לך להיצמד מה שפחות לכתובים דתיים,ולהבין שהחיים חזקים מכול.שמתי לב שכאשר אני מחפש את הדו-קיום ,את המשותף וההבנה של האחר,אתה מחפש את השוני והמבדיל.
אני מבין ומפנים את שכתב מר גלסנר,ואני מצטט:"
אנחנו חזקים מול הפלשתינים. חלשים ביחס למרחב הערבי בכללותו."
דברים דומים אמר בעבר קדאפי,בראיון שנערך איתו באל-ג'זירה.
http://www.tangle.com/view_video?viewkey=8a8f9e85937a3a2d4f4a
מסקנותיו של קדאפי לגבי בעיות האיזור מעניינות ומאתגרות.
לכן אני מנסה כמה שאפשר להוריד את הלהבות מהשריפה השכונתית.ברור לי שהמשך הסיכסוך עם הפלסטינים,הערבים והמוסלמים מגביה את הלהבות.ברור לי שההתבטאויות וההתלהמות של ראשי מדינת ישראל תורמות להגברת הלהבות .אין לי עניין במלחמה עם אירן,ואני מאמין שגם לאירן אין עניין במלחמה עם ישראל.בינתיים,משהו קטן של דו-קיום בשבילך.אני בטוח שתאהב את זה.עונג שבת.
http://www.youtube.com/watch?v=qVSCPaq9OoM
http://www.youtube.com/watch?v=REUs7PG-oaE
דרך אגב,ה"ד'ימי" היהודי ששר היה ידוע בארץ מוצאו כזמר .כיום הוא גר באשקלון.מה שלא הפריע לו להכנס לארץ מוצאו בחג עיד אלפ'יטר האחרון, ולשיר בשידור חי באחד הערוצים המרכזיים של אותה המדינה.
לאחרונה סיימתי את ספרה של פרופ' איראנית, גולה כמובן (יושבת כיום באונ' ג'ונס הופקינס), אזאר נפיסי – לקרוא את לוליטה בטהרן. אביה של פרופ' נפיסי, ששייכת למשפחה איראנית ותיקה וידועה מאוד, כהן בעבר כראש עיריית טהרן, אך הוקע ונאסר על ידי הממשל האיסלאמי לאחר מהפכת 1979 כליברל ו"מערבי".
היא מגוללת שם בצורה די חסרת תקדים, לפחות עבורי, את הפנים בדינמיקת המדינה האיראנית.
כמה ציטוטים מתוך דבריה, על עמה :
" לנו בארצות העתיקות יש העבר שלנו- אנחנו דבקים בו בכפייתיות. להם ,לאמריקנים, יש כלום: הם מתגעגעים להבטחה שצופן העתיד".
"רוב הראקציונרים באירן מזדהים כעת עם מי שנחשבו במערב למהפכנים ואמצו אותם (על אדוארד סעיד)"
על הפער בין דימויה של איראן למצב בפועל (הערת אגב- מזכיר את ביקורו של הסופר ברנארד שאו בברית המועצות בשנות השלושים) :
"באמצע שנות התשעים, במאמצי ההתקרבות לאירופה, הוזמנו כמה אינטלקטואלים מערביים לאיראן. פול ריקר בא לסדרת הרצאות. הוא הופיע שלוש פעמים, בכל אחת מהן גדש הקהל גם את המסדרונות והמדרגות. אחריו בא לאירן נייפול. באיספהן אירח אותו המתרגם והמוציא לאור אחמיד מיר אלאי. אני עדיין יכולה לראות את מיר אלאי בחנות הספרים שלו באיספהן, שם נהגו אינטלקטואלים וסופרים
להיפגש ולדבר. הוא היה חיוור, עורו נראה דהוי ומשונה. אדם גוץ ושמנמן מרכיב משקפיים חומים עגולים. משום מה עורר הצירוף של חיוורון ושמנמנות אמון ורצון לחלוק את סיפורך. הוא היה שנון מאוד ומן הסוג הזה של בני אדם שאתה מתרשם שהם מקשיבים לך ומזדהים אתך. זה נבע בחלקו מהעובדה שהוא, להבדיל מחבריו המיליטנטים ממנו, לא נהג להתעמת עם אחרים. יכולתי לכנות אותו קורבן, מפני שלא עסק בפוליטיקה – הוא נלכד באש צולבת ולפעמים נאלץ לנקוט עמדות פוליטיות רדיקליות בניגוד לאופיו. טעמו בתרגום היה מצוין, ותעיד עליו בחירתו בנייפול ובקונדרה ובסופרים אחרים.
חודשים אחדים לאחר שנייפול עזב את איראן, נמצאה גופתי של מיר אלאי ברחוב ליד נחל. הוא יצא מביתו בבוקרולא שב. בשעת לילה מאוחרת הודיעו למשפחתו על מותו. בקבוק קטן של וודקה נמצא בכיסו. וודקה נשפכה על כל חזית החולצה שלו, כדי שייראה כאילו מיר אלאי יצא באמצע היום והשתכר וקיבל התקף לב באמצע הרחוב. איש לא האמין לספור הזה. חבּורה גדולה התגלתה על חזהו וסימן של זריקה בזרועו. הוא נחקר ונרצח במקרה או במכוון בידי חוקריו.
לא חלף זמן רב על שג'הנגיר טאפאזולי, מומחה מפורסם בנושא אירן העתיקה, נמצא מת. הכרתי אותו היטב. הוא היה ביישן גדול, רזה, הייתה לו רעמת שיער שחור ועיניים גדולות שנראו ענקיות מבעד למשקפיים. טאפאזולי לא היה מעורב בפוליטיקה אם כי כתב בעבר ערכים לאינציקלופדיה אירניקה, מפעל שהעורך הראשי שלו היה מלומד אירני בכיר מאונ' קולומביה שהממשלה האירנית הוקיעה בכל פה. תחום ההתמחות של טאפאזולי – אירן הקדם איסלמית – היה שנוא על הממשל האסלאמי. האיש יצא מהאונ' של טהרן הביתה, בדרך התקשר ממכונית כלשהי אל בתו בבית וקיים אתה שיחה חשוה מאוד. גופתו נ מצאה לצד הדרך במרחק רב מביתו ומהאוניברסיטה. טענו שניסה להחליף צמיג ומכונית פגעה בו.
פעמים אינספור באזכרות, במסיבות ובהתכנסויות, הזכרנו אני וחברי ועמיתי את המתים האלה. הקמנו אותם לתחייה בכפייתיות, דברנו על האופן שהומתו כפי שדווח רשמית, ואחר כך חזרנו ורצחנו אותם בניסיון לדמיין את הדרך האמיתית שמתו בה. אני עדיין רואה את טאפאזולי יושב במכונית בין שני בריונים והם כופים עליו לטלפו הביתה לבתו, ואחר כך אני מנסה לשווא להבין מתי ואיפה הם הרגו אותו? במהלומה בתוך המכונית? או באחד מבתי המסתרות שלהם, הרגו אותו שם והשליכו אותו בדרך השוממה?"
זו רק דגימה מהספר. נאפיסי חברה יצירה אישית מאוד ,אך ניתן לקרוא אותה ככתב האשמה למדינתה , לרפובליקה (השם אירן החליף את השם פרס בשנות השלושים, אירן נגזר מתוך המונח ארי) . מתוך הקבלה לגורלו של גטסבי (גיבור ספרו הנודע של פיצג'ראלד):
כמו גטסבי שרצה לממש את חלומו בדרך חזרה על עברו, ולבסוף גילה שהעבר מת, ההווה מזויף ואין עתיד. האין זה דומה למהפכה שלנו, שבאה בשם העבר המשותף שלנו והמיטה חורבן על חיינו למען חלום?
אין חולק על כך שהשלטון האירני אכזר,מתעמר,או כל תיאור שלילי אחר,ואני מקווה שהשלטון הרע הזה יחלוף מהעולם.מעניין אותי לדעת אם פרופ' נפיסי ניתחה גם את הסיבות שהביאו לעליית האיסלאמיסטים באירן.האם הגב' הנכבדה יצאה בחירוף נפש נגד ההפיכה שבוצעה באירן ע"י בריטניה וארה"ב בה הורד מנהיג (מוחמד מוסאדק) שנבחר בבחירות דמוקרטיות ,והועלה השאה הפרסי לשלטון.
http://www.text.org.il/index.php?book=0704013
כל אנשי השאה (השאח), הפיכה אמריקאית ושורשי הטרור המזרח תיכוני
U.S. and Them: Operation Ajax – Iran and the CIA coup (1/2)
יהודי ממוצא אירני הגר בשכנות אלי סיפר לי שכשהיה סטודנט באירן ,הוא ואחרים, בעקבות ההפיכה שבוצעה ע"י בריטניה וארה"ב כתבו בדמם על הקירות:"מוסאדק,או מוות". מעניין אם הגב' הנכבדה ,ואביה,ראש עריית טהרן לשעבר, כתבו גם הם בדם:"מוסאדק,או מוות".מעניין אם הגב' הנכבדה ואביה יצאו נגד מגף הברזל של השאה ומשטרת הזוועה שלו הסוואק.
"קוראת",מה שקרה באירן ובמקומות אחרים הוא מקרה קלאסי של Blowback .
http://www.youtube.com/watch?v=Tl2ixJfW46U
את "השיר" של כביכול שינפלד ואת ההתקפה המרושעת על גלסנר שותל בעשרות אתרים יוצא אברבנאל המפורסם ליאור עזיז. איך עלה בדעת מישהו ששינפלד יכול לכתוב תועבה כזאת? ראו הבלוג של רועי ארד
זה החור שהשאיר המרצע באוזן החור הנראה והנשמע למרחוק
תפסיק לצטט דבר בשמך.
ברור שתתן לעצמך ציונים טובים של רודף שלום וכ"ו. רק תזהר שלא תנקע ידך כשאתה טופח על שכמך
כשאתה לא צריך להגן על תופעות שליליות לחלוטין וכשאין תגובה לתעמולתך אתה מתפקד כאן כשליח, סנגור וסוכן תעמולה של משטרים חשוכים רצחניים, דכאניים, גזעניים לחלוטין. כשאתה נלחץ אתה מביא התנצלויות והתחנפויות. אבל ככלל אתה מגן על השליטים, חשוכים, האלימים, רצחניים, גדאפי אהובך הכריז זה עתה ג'יהד על שוויץ משום שהשוויצרים בקשו שינהג בבני אדם כפי שנוהגים בשוויץ לא בארצות האיסלם. אתה מביא שליט זה כעד אמת לדבר מה. .
ההשואה של עוולות המשטר הסוציאל ליברלי של אירופה לרצחנות הקנאית של שליטי האיסלם הקיצוני מעידה על סולם הערכים הפגום שלך. כל העוולות המעמדיות הללו, עושר מול עוני, בעלי זכויות מול חסרי זכויות קיימות פי אלף בארצות האיסלם מבאירופה. ובאיסלם נוסף לכך דיכוי דתי חשוך של מי שהשלטון אינו חפץ בייקרו. עונש מוות למשל, היכן יש עונש מוות מעל מנופים בככר העיר והיכן אינו.
העובדה היא שאנשים מוסלמים חכמים כמוני וכמוך בורחים-מהגרים לעולם הסוציאל ליברלי של אירופה ואיש מארצות האיסלם אינו מהגר לאירן. עובדה היא שחופש הביטוי, חופש לפעילויות מיניות שונות, חופש לאכול מה שרוצים מתי שרוצים ולשתות מה שרוצים מתי שרוצים ולהפגין גדולים במשטרים אלו מבאירן ושאר הדיקטטורות המוסלמיות, משטרי המערב אינם מושלמים הם פגומים כמו כל דבר שאנשים עושים ואנשים פועלים לתקנם כל הזמן. אבל אין בהם שליטים המשליטים עריצות, טרור, עונש מוות ולא תולים אנשים ממנופים בכיכר העיר בגין הומוסקסואליות.
לקנאים הרצחניים השולטים באירן וסניגוריהם כמוך יש תמיד תרוץ "מהפיכת מוצאדק". זה לפני חצי מאה. גם בארצות אחרות היה דיכוי קשה. צכיה? מאלאזיה? קפריסין היוונית ושם אין כיום שלטון טרור רצחני. פגם זה בא ונובע מהם. זו המהות של שליטים אלו עכשיו כרגע. הם צריכים לתקן עצמם בעצמם ולא לחפש תירוצים. אתה הסניגור המכור שלהם ושל כל הרוע הטבוע במי ששולט בהם כרגע עוזר לרוע ומונע תיקונים פנימיים כאלו שאפשריים בהחלט – המוסלמים הנם בני אדם כמונו. האשמה לא רק בהם אבל גם ובעיקר בהם. כרגע זה אימפריאליזם אירני צבאי רצחני בלבנון שמחרחר מלחמה בין לבנון וישראל ואזרח הסנגור של שליטי הרשע מספר לנו על מוצאדק..
באשר ליהודים שתמכו במהפכה האירנית. זה מוכיח שהם היהודים היו בסדר, לא הרוצחים שהשתמשו בהם ואח"כ רצחו אותם והגלו אותם. כך עשו היהודים או חלקם גם במזרח אירופה עד שהמהפכה הרגה אותם, טרוצקי כבר אמרנו ויש עוד אלפים כמותם. כך גם היהודים הקומוניסטים בלבנון, עירק ומצרים
באשר לתעמולה הגסה הכוזבת של אזרח. העובדות פשוטות. השח היה רע הסוואק היה רע. אבל תחת הסוואק שגשגה מפלגה קומוניסטית – טודה. תחת הסוואק פעלו סונים, שיעים, נוצרים בהיים, יהודים ואמגושים [עובדי האש] מדיניות החיסולים האכזריים והיסודיים של המשטר הנוכחי באירן חיסלה לחלוטין את טודה, הבהיים נרצחו וכך האחרים. השח היה גרוע המשטר הנוכחי גרוע פי אלף
המשפט האחרון בתגובה לדברי מעיד עליך יותר מכל. היהודי שהוזמן לנגן לפני השליט הערבי וההמון. בכל המשטרים העתיקים והריאקציונים בעולם נגנו עבדים לפני השליטים וההמון. גם ביוון העתיקה, גם ברומי, גם בהודו, גם בחצרות שליטי האיסלם גם בארה"ב לפני השחרור רקדו ונגנו העבדים לפני אדוניהם כאשר הדוד תום מנהל את הריקוד והנגינה. שליט מוסלמי בימינו הזמין זמר יהודי לשחזר את הסצנה שבה העבדים הדהימים מנגנים במצוות האדונים לפניהם ולפי העם גם על מרקע הטלויזיה ועבדים דהימים בנפשם כמוך מתמוגגים מעונג כמו הדוד תום בחווה בדרום ארה"ב, איזה אדון נאור יושב על המרפסת ומתבונן בדהימים המזמרים המרקדים. לך תביא כמה ציטטות.
בוא נשחק משחק. אם פואד היה אומר בראיון לרשת ב' בזמן הפוגה באינתיפאדת אל-אקצה
"אם הפלסטינים יחזרו על טעויות העבר שלהם, נעמוד מולם ונעקור אותם משורשיהם, באומץ ובמוסריות".
האם תניד עפעף?
התשובה שלילית
זה דבר שאפילו לא היה יוצר כותרת
אז למה אם אח' אומד דבר דומה הוא היטלר?
כשהוא מדבר על נושא קונקרטי והוא הדיבורים בישראל על מתקפה על אירן שהם לא בדיה אלא נמצאים בכל מקום
אני לא סבור שפואד הוא היטלר, וכך גם לא סדאם ונאצר וקאוקג'י, ההיטלרים הקודמים שבדינו כדי להרגיש טוב. אתה מוזמן לקרוא את מה שכתבו בישראל על סדאם חוסיין.
אני סבור שישראל חייבת היטלר כדי לחיות, אחרת
מאות אלפי אנשים כאן יבינו שהם מנוצלים – עובדים בשכר מינימום של 4000 שח לחודש בלי זכויות ולא מגיעים לשום מקום.
הפוסט הזה רק ממשיך את הנטיה ההיסטרית ואני אומר זאת באהבה, כי אני אוהב את הבלוג
נדמה לי שהאנלוגיה תהיה נכונה לו יאמר פואד: "אם הפלשתינים יחזרו על טעויות העבר שלהם הם יגורשו מפלשתין כולה, כפי שנעשה חלקית בלבד ב – 48'". ואמירה כזו הייתה בצדק רב מעוררת סערה עולמית. וגם הייתה מזכירה אמירה פשיסטית חסלנית.
האמירות והטרמינולוגיה של אחמדינג'אד הן קיצוניות מאד, לא הייתי מקל בהן ראש. הן אלימות מילולית שמהווה פעמים רבות הכשרה לאלימות פיזית. אחמדינג'אד מדבר על ביטול, עקירה והשמדה. נכון, של "הישות" הציונית, לא של היהודים. זו אבחנה חשובה אבל לא ניתן להיתלות בה יותר מדי לצורכי הרגעה. שוב, המקבילה תהיה: "במלחמה הבאה נבטל את קיומם של הפלשתינים כעם ונותיר אותם כפזורה של בודדים ברחבי המזרח התיכון".
אמירה כזו וודאי הייתה מקוממת.
אבל יש כאן עוד משהו. אחמדינג'אד אובססיבי ביחס לשואה כפי שלא היה, כמדומה, אף מנהיג ערבי או מוסלמי לפניו. יש לזכור את וועידת הכחשת השואה בטהרן, לדוגמה. בכך הוא קולע עצמו, אפילו בלא מודע, לאזור הסמנטי של השמדה, מלחמת העולם השנייה, נאצים וכולי. זה הוא שעושה את הקישור לנאצים לא פחות משאנו עושים זאת. יש משהו אפל באובססיה שלו לנושא. ומפחיד.
אנחנו, הישראלים, ודאי וודאי שמלאי פגמים כרימון. היחס המחפיר לפלשתינים, הפערים המעמדיים וכו'. אינני רוצה להוריד שערה משערות ראשן המכוער של הבעיות הללו. וודאי שאיני רוצה לעורר היסטריה ולהשתתף בייצורה של תודעה כוזבת, ייצור של אויב ועימות מלאכותיים שאכן קיים במובן מסוים בהוויה הישראלית. אבל יש גם מציאות, שאינה תלויה בנו. אחמדינג'אד הוא לא רק פנטזיה שיצרנו בעצמנו.
מטרת הפוסט הזה אינה "לאומנית", אינה להכשיר תקיפה באיראן, נניח. מטרתו היא הפוכה: להבין שהמצב מסובך ומסוכן ולכן יש לפעול בעדינות עילאית על מנת שלא יסתער עלינו צונאמי שניתן היה למונעו.
ותודה על המחמאה בסוף(:
אתה לא הגון
אחמדינג'אד לא אמר
"אם הציונים יחזרו על טעויות העבר שלהם, כל עמי האזור יעמדו מולם ויעקרו אותם משורשיהם
כמו שעשו הנאצים"
כלומר, אתה דורש מפואד משהו אחר מאחמדינג'ד
אם כן, מה שנשאר אלה לא ההצהרות, אלא ההתרשמות האישית שלך, אחרי שטיפת מוח בעיתונות ובטלוויזיה נגד אירן
שכמובן מבוססת על זה שאחמדינג'אד הוא טיפוס בעייתי באופן בסיסי. מצד שני, נאמר מול ליברמן ברור שההתבטאויות שלו צמחוניות. אחמדינג'אד מדבר על הפלות משטר, ליברמן על פגיעה קונקרטית באסואן. אחמדינג'אד מדבר על מדינת אויב. ליברמן על פגיעה אזרחית במדינה במצב שלום.
אח' גם דיבר נגד ציונות ולא נגד יהדות
והרי היהודים חיים טוב יחסית באירן, יהדות בריטניה ניסתה לשחד יהודים לעזוב ואפילו לשחד אותם ואיש לא הגיע
אז הם הכפילו את השוחד
דיבור נגד הציונות כמשטר, היא כמו דיבור נגד משטר האייתולות. כלומר, משהו לגיטימי. הייתי שמח אם משטר האייתולות ייפול באירן, ובוודאי גם אתה.
ישנה בוודאי אובססיביות לגבי השואה מצד אחמדינג'אד, שלא מתיישבת עם הפוליטיקלי קורקט ודי מחליאה בכלל, אבל חשוב לציין שהנושא של מה שקראנו ועידת מכחישי השואה היה זה שהפלסטינים לא צריכים לשלם על מה שהגרמנים עשו. טענה סבירה בבסיסה. אף שאי אפשר להצדיק את מכחישי השואה שגם הוזמנו לשם.
אי אפשר לומר על אנשי נטורי קרתא שהם מכחישי שואה, אלא פשוט סבורים שהפלסטינים לא עשו אותה אלא הגרמנים
טענה שגם היסטוריונים סטנדרטיים יכולים לאשר
אני מקווה שמסקנת הפוסט שלך לא להכשיר התקפה, אבל נראה שאם אחמדינג'אד היה היטלר, התקפה כן היתה בחשבון. אבל מה לעשות, שהעיסוק באירן הוא עיסוק שנועד לקדם פוליטיקאים כמו ברק וביבי, כדי שיוכלו להמשיך לגנוב את המדינה, (כמו העיסוק במלחמה בציונות אצל מנהיגי ערב שנועד להמשיך עם המשטרים המושחתים) ואני מפחד שגם אתה אכלת את הלוקש ההסברתי הזה
הדרך הכי טובה להבין את זה היא להגיע לבית אריאלה ולקרוא איזה שטויות הדביקו לסדאם חוסיין לפני פחות מעשר שנים ואיך אנשים רציניים ואינטלגנטיים האמינו לזה – וכמובן שגם סדאם לא מלאך משמיים
הדיון מעניין ורב פנים ולי, ואולי גם לך, יש בעקבותיו חומר למחשבה.
נקודה אחת:
אחמדינג'אד לא מדבר על "הפלת המשטר" בארץ. זה ביטוי מאד מכובס. המקבילה למה שאחמדינג'אד חוזה וממליץ לנו אינה "החלפת משטר האייאתולות" אלא ביטול היישות המדינית ששמה איראן והכפפתה, נניח, לרוב הערבי שבמזרח התיכון. תאר לך שביבי היה יוצא ומכריז כל חודש שלאיראן אין זכות קיום במזרח התיכון, כי הפרסים תקועים כעצם בצווארו של המרחב הערבי, ולכן עליהם להתפרק מלאומיותם ולהתמזג במרחב הערבי הזה. זו המקבילה הנכונה והיא רדיקלית בהרבה מההצגה של אחמדינג'אד כמי שרק רוצה ש"נחליף את המשטר". הוא אינו מכיר בזכותנו להגדרה עצמית לאומית. ואי ההכרה הזו, הגם שאינה גזענית, יכולה להוביל למעשים חמורים מאד.
הטענה כי מי שהנך לא מסכים עמו הנו שטוף מוח מקובלת על דמגוגים ועובדת היטב. כאן ניצחת
היהודים חיים טוב יחסית באירן
יחסית למה
יהדות בריטניה ניסתה לשחד… קבוצת ייחוס טריטוריאלית זו כוללת גם בין היתר את מר קופמן פוליטיקאי אנגלי מקצועי וכן את משה מחובר וכרגע גם את אילן פפה. הטענה שכל אלו כקבוצה ניסו לשחד את מישהו או קבוצה וגם להכפיל את השוחד עשויה להגמר בתביעת דיבה, מוצדקת מאוד
ציונות ויהדות היו פעם שייכות לשתי קבוצות דברים שונים. במצב ההוא יהדות זה מונח לקבוצה אנושית. ציונות זו אידיאולוגיה. ניתן להיות יהודי וכן ולא להיות ציוני. ניתן להיות ציוני וכן או לא להיות יהודי.
כרגע בעולם "ציונות" היא מילת קוד. מילה זו החליפה מילים שאינן יותר נכונות מדינית בשיח אירופאי מערבי או שנועד לציטוט באיזור תרבותי זה. אלו מילים כמו "יהודי מלוכלך" או "יהודי נאלח" "בן לחזירים וקופים" או ביטויים גזעניים דומים.
המילה ציונות בפי קבוצת הייחוס שאליה משתייך אחמניג'אד היא מילת גידוף לא מוגדרת בכלל. למשל בלבנון יש נוצרים שונאי ישראל הקרויים "ציוניים" בנאומים בפרסית כי כך נוח למשתמש במונח. כל נסיון לנהל דיון על המשמעות המדינית ו/או החברתית המדוייקת של מילה זאת בנאום בפרסית מתורגם לאנגלית מתורגם לעברית עיתונאית חסר תועלת ותוחלת.
מדפדוף בעיתונים ומהאזנה לתקשורת הקולית וראיית התקשורת החזותית נראה כי אחמיניג'אד עושה כמיטב יכולתו להרוס את מדינת ישראל ולהחזיר את היהודים היושבים בה למצב הנכון הצודק והראוי עבורם "המושפל שבמושפלים" אני מצטט את עמנואל סיוון המבין בעניינים אלו יותר מכל הכותבים כאן. אמנם הוא גם היסטוריון סטנדרטי
אשר לסדם חוסיין איני יודע איזה שטויות הודבקו לו בספריית אריאלה. הנ"ל נדון בבית משפט עירקי לפי חוקים עירקיים ע"י שופטים עירקיים על פשעים נגד העם העירקי נמצא אשם ונדון למוות ונתלה עד שמת. ייתכן שציקי לפי נתונים בספריית אריאלה היה מוציא אותו זכאי. מה בדיוק ענין זה צריך לומר על אחמניג'אד לא ברור לי כלל.
העיסוק באירן הנו גם של ביבי ושל ברק אך גם של אלו שמתנגדים שהומוסקסואלים או מעשני ומוכרי גראס ייתלו על מנופים בכיכרות העיר. אני מכיר כמה כותבים בישראל שענייני תליה אלו היו נוגעים להם בישראל לו חביבם אחמיניג'אד היה שולט כאן. ושאיש לא יאשים אותי שבגין דעתי על מעשים אלו אני מחרחר מלחמה. אני לא.
לא ניתן ולא כדאי לנסות להשוות את אח' להיטלר: היהודים חיו *בתוך* גרמניה וסביב לה בשכנות לה. ישראל לא שכנה ולא נמצאת בתוך מדינת איראן. זה רק אחד מן ההבדלים החשובים
היטלר נולד וגדל באירופה אנטישמית בעיקרה – וצמח מתוך האנטשימיות ששורשיה נעוצים בעבר הרחוק. כלומר בנצרות
לאיראן והאיסלאם השיעי יש חלומות להשתלט על המזרח ואולי על העולם ולהשליט את שלטונם השיעי. לשיעים יש הרבה קונפליקטים להתעסק איתם בדרך לניצחון וישראל היא המכשול אולי הקטן והמינורי ביותר. הסונים למשל, עומדים בראש סולם המכשולים של השיעים וארצות ערב כמעט כולם מאוחדים בהתגוננות מפני איראן האיסלמית ואח' הפסיכי שבראשה- מצרים ירדן ערב הסעודית וכו' כולם מאוחדים בהתגוננותם כנגד איראן כפי שהם מתגוננים מאל-קעידה והסונים הפונדמנטליסטים
אחר כך עומד וניצב מאוחד וחרד למדי המערב וארהב בראשו
ישראל היא הבעיה הקטנה ביותר של אח' וכנראה שלא ממש מעניינת אותו לכשעצמה, אלא מהווה מעין נפנוף בסמרטוטון למול פרצופה של ארצות הברית
יהיה זה דבילי מצד ישראל להתייצב בראש חנית ההתנגדות והתקפה- אם וכאשר- כנגד אח' ואיראן. כל התייחסות רצינית לאח' ושלטונו מצד ישראל תורמת רק לחיזוקו. אם עומד מולך ביריון אידיוט שמשתמש בך כדי להעצים את את השפעתו במטרה להפחיד את הענק שניצב לצדך ושאתה חי תחת כנפיו, יהיה זה מטופש מבחינתך להתפרץ למולו, בשעה שהוא מעוניין להעיר את האריה הגדול מרבצו כלומר מתכוון לעורר את מגינך וחברך הנפיל, איתו יש לו את העסק האמיתי
העניין מאוד סבוך ומן הסתם כדאי לראות את התמונה הגדולה המלאה. לביביברק יש אינטרס ברור להגדיל פרט קטן כמו "שואה אח' היטלר" לממדים מפלצתיים ולרוץ עם זה לאבא-אמריקה.
בזה הם משחקים לידיו של הפסיכי, וחבל
והאמת, שאם היינו גומרים עם הכיבוש המחורבן הזה באיזה הסדר סביר ומכבדים את הפלסטינים, לאח' לא הייתה שום אפשרות לשחק איתנו ולהשתמש בנו בעסק הסבוך הזה של שאיפות ההשתלטות של
השיעה
לאריק, קיוויתי איכשהו להחליף דעות, או דיון קצר, באמצעות הבאת הקטע.. לשם כך צוטט והובא.
גם על הספר וגם התוכן שהובא ורלוונטי לפוסט.
בזמנו התחלתי לקורא את "לקרוא את לוליטה" והפסקתי סמוך להתחלה, כי חשתי משהו לא לטעמי בנימה של הספר, סוג של סנטימנטליות, של מי ש שמנפנפת בגאווה ובהתרגשות בחתרנותה, רצה מהר מדי לספר לחברה על החתרנות הזו. זה רושם ראשוני וכאמור לא המשכתי לקרוא את הספר אז צריך לקחתו בעירבון מוגבל. אני מודה לך על הוספת הזווית הזו לדיון. אני חש שאין לי מה להוסיף עליה.
המחורבן.
לאיה, יש הרבה מהצדק בדבריך, אך ניתן להעיר. ולהאיר. המערב הלך מכאן והשפעתו כהשפעת צבאותיו וכערך כספו וכלכלתו, על הפנים, שום כלום.
מכאן עליית אירן ותורכיה. לזכור ולהזכיר תורכיה שלטה כאן מעל ארבע מאות שנים. לפני פחות ממאה שנים הלכה ושאיפותיה לא נעלמו. הכליפות הייתה שלה ולא של אחר כך יש לראות פעולותיה היום כולל שבירת הכוח הפוליטי של הצבא. איך שהוא בדרך לדיקטטורה ושבירת מרכזי הכח המתחרים, כאן הצבא, נכנסת שנאת היהודים, למה? אם הייתה לי תשובה הייתי עושה דוקטורט בנדון.
ארצות ערב והערבים הסוניים, מבלי להיות גזען גם רוח, זה כלום ואפס. אביא עובדות: בלבנון הקימו האירנים השיעים בתמיכת הסורים העלווים בסיס צבאי אימפריאלי בהשקעה מתמשכת של מאות מיליוני דולרים לשנה. במצרים מתנהל משפט נגד מחתרת שיעית אירנית. סיפור עירק והשלכתו על הליגה הערבית רע. הייתה עירק. אחרי המכה האמריקאית אירן ותורכיה דאגו שהפצע לא ירפא וחילקו את עירק. אף לא עיתון ישראלי אחד או עולמי לא העיר כי הרפובליקה החצי עצמאית הכורדית לא יכלה להתקיים ולו חודש חודשיים מבלי שתיקת אירן ותמיכה תורכית בכל דרך אפשרית
מה עושות ארצות ערב חוץ מלעסוק בישראל. אירן גילתה שניתן לגנוב לערבים את הכול במחיר חרפות וגידופים על ישראל. גם תורכיה גילתה זאת.
במזה"ת בצורת. תורכיה גזלה בכוח את הפרת והחידקל ייבשה את עירק וסוריה שילמה בחרפות וגידופים על ישראל וכך נגמר הסיפור. היכן הערבים? באו"מ מתלוננים על ישראל.
מכל הנאמר ויש עוד אך כאן אפסיק ייתכן בהחלט וכך נראים דברים שהפתרון לכולם יהיה פגיעה בישראל וזה לא מצחיק כלל. חוץ מזה בכל מקרה גם אם דיברתי שטויות היסטריות יש לחזור לקו הירוק אם עוד ניתן. נראה שהפלשתינים קלטו את המצב ועושים הכל מכל כל לא לדבר שלום עם ישראל. בכל אופן אין לזלזל כלל באירן ולישראל אין בעלי ברית ואין גם באיזור שוטר. לא אירופה לא ארה"ב לא רוסיה. לא נחמד כלל.
"הכתיבה הפובליציסטית על פוליטיקה, בניגוד לכתיבה על ספרות, היא כתיבה ברזולוציה מאד נמוכה, ולכן לטעמי לא מעניינת במיוחד".
–"הסופר נמצא במצב של נקיטת עמדה לגבי תקופתו: כל ביטוי שלו מעורר הדים. כל שתיקה גם כן" – סארטר.
"גם אמביוולנטיות, שהנה ערך ספרותי וערך גם בכתיבה ביקורתית על ספרות, היא מכשול בכתיבה פובליציסטית-פוליטית."
–לו היית קורא מאמרים פוליטיים, היית מגלה במהרה כי אתה טועה. גם הביטוי "מכשול" אינו במקומו, היות ובמאמרים מובאים גם הטיעונים הנגדיים והכותב מתייחס אליהם ו\או מפריך אותם.
"אבל כל עיסוק במה שחורג מגורלם של אנשים יחידים וספציפיים מורגש לי כלא-אותנטי"
— איזו מן סיבה זו לא לכתוב מאמרים פוליטיים?
מאמרים פוליטיים עוסקים בראש ובראשונה בחיי אדם.
לי נראה כי אי התעסקותך – דבר הגורר את בורותך – בנושאים הפוליטיים הביאה אותך להשוואה ספרותית חסרת כל ערך בין דבריו של אחמדינג'ד לבין דבריו של הצורר הנאצי.
דברים כמו אלו שאמר אחמדינג'ד תוכל למצוא אצל טובי החוקרים הפוליטיים, אשר בניגוד להנחתך (שהתבססה – ע"פ עדותך שלך – על חוסר יידע בסיסי בנושא) מחדשים כל הזמן ואינם חוזרים על עצמם. תוכל למצוא דברים זהים כמעט בנושא קץ הציונות אצל ליבוביץ', אצל גדולי המומחים לענייני מלה"ע ה2 שטרנהל וצימרמן, אצל לב גרינברג, ברוך קימרלינג, עדי אופיר, אצל יהודה שנהב ואצל רבים אחרים.
בוודאי מפריעה לך זהות המצהיר. את חששך הכבד מהמצהיר רכשת כנראה מהתקשורת הציונית המגוייסת, והיות שמעולם לא עסקת במאמרים פוליטיים, אותם שקרים ציוניים המופיעים בתקשורת הציונית – שקרים להם אתה מאמין – גרמו לך לחשוב כי אחמדינג'ד אכן רוצה בהשמדתה של ישראל ובהשמדת תושביה היהודים .
השקר המכונן של התנועה הציונית החל מראשיתה ועד ימינו, החטא הקדמון של התנועה הציונית, הוא טשטוש ההבדלים בין היהודים ובין הציונים.
עד כדי כך השתרשה הסחת דעת זו, ונותרנו היום עם ההנחה כי כל מי שלא שאינו ציוני נחשב לאנטישמי ולרוצה בחיסולה של מדינת ישראל. דבר זה אינו מטריד כמובן את אחמדינג'ד, אך הוא בהחלט גורם נזק אדיר הן לאנטי ציונים רודפי טובתם של היושבים בישראל ובפלסטין, והן לציונים עצמם, שאינם מסוגלים לקבל ביקורת לגיטימית על הציונות עצמה, על המהות של הציונות, ובשל כך על כל העוולות שההולכים בדרכה מעולללים עקב קבלתם את הציונות כתנועה לגיטימית.
גם החמאס וגם החיזבאללה מתבטאים כנגד היישות הציונית, המשטר הציוני, וכנגד הציונים עצמם. לו היו טורחים הציונים להקשיב לדברי הביקורת ולא לסווג אותם כרצון להשמדת עם ישראל, הרי היה כאן הסכם (לאו דווקא הסכם שלום, אך הסכם אי לחימה כלשהו) זה מכבר.
אפשר לראות גם את דברי אחמדינג'ד כתפילה למען שלום העולם. ללא קשר לקונטקסט, הרי כל דבריו של אחמדינג'ד כנגד הציונים הינם דברי אמת. גם הדברים שהבאת. ההשוואה שלך לדבריו של הצורר הנאצי הוא התגשמות חלומם של הפולטיקאים הציונים, שכל מטרתם הוא ממון ושררה.
לקריאה נוספת:
The game of nations -Azmi Bishara
http://weekly.ahram.org.eg/2009/954/op13.htm
ולעניינך:
"מה שאנו, כדי שלא ליפול לביוב, מכנים בשם ספרות". מאת רות אלמוג (הארץ)
http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1055862&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0
לשמש סנגור לאחמדינג'אד, נסראללה וחאלד משעל. אלה הם פניו של האיש, של האנטישמים החדשים מהמרחב. טול ממנו את המילה 'ציונות' והוא מתרוקן. שינאתו נותרת תלויה באוויר וניטל ממנו טעם חייו.
לדבריו האיש מצוי בגיהנום שיצרה עבורו הציונות. והרי בהכחישו ארץ יהודית והצורך של יהודים אחדים, לא הוא, בהגדרה עצמית וזכותם לכך הוא כאן כבבית סוהר וחדר עינויים. כל המזרח ביתו ואחמניג'אד, משעל נסראללה הנם אחיו ועזמי בשארה מנהיגו הנערץ. יוכיח צדקתו וילך ויחיה עמם לתקופת נסיון, להוכיח עמדתו. יוכיח כי הוא האנטי ציוני יכול להתקבל במזרח הערבי בדיוק כמו עזמי בשארה. עד שהאיש לא יעזוב את המצודה הציונית כפי שעשה למשל אילן פפה אבל ילך לחיות באירן ולא באנגליה לא אאמין לו ואניח כי הוא סתם מחרטט לצורך החירטוט. ד. בל"ד אתה כאן תחת הגנת כידונים ציוניים מחרטט ומזבל כאהבת נפשך. הנה לך תוכיח כי אתה צודק. עשה כעזמי בשארה אדונך ומפעילך ואחרי שלוש שנים בגן עדן מזרחי חזור לכאן ואז נדע כי הצדק עמך. עד אז? תחת הגנת כידונים ציוניים אתה מחרטט..
"אני סבור שישראל חייבת היטלר כדי לחיות, אחרת
מאות אלפי אנשים כאן יבינו שהם מנוצלים – עובדים בשכר מינימום של 4000 שח לחודש בלי זכויות ולא מגיעים לשום מקום"
מה זה? זה אמיתי? אם אדם שנחשב "איש רוח" מדבר ברמה כזו ילדותית, אז משהו רקוב בממלכה, בה הוא ממלא את תפקיד הקומיסר
רני,
אם דרור בל"ד ייצא לאחת המדינות שבהן נקבת גורלו יהיה כגורל משה רבנו שמקום קברו לא נודע עד עצם היום הזה.
אל תעולל לנו את זה!
באחת התגובות במוקדמות פה, כתבת: "הרטוריקה הקיצונית של אחמדינג'אד יצרה זה מכבר מומנטום או שלהוב (עצמי או אצל מאזיניו)שלאורם ההבחנה בין שנאה לריבונות הציונית לשנאה אתנית הולכת ומיטשטשת. "
אני רוצה להזכיר לך שמי שפועל נמרצות לטשטוש ההבחנה בין יהודים לציונים הוא לא אחר מהמשטר הציוני פה.
כנ"ל לגבי מה שכינית עיסוק אובססיבי בשואה. וכמו שנאמר, מי שמשתמש בשואה כבקרדום לחפור בה, שלא יזרוק אבנים על בתי זכוכית של אחרים.
ומעבר לזה אני חושבת שצ'יקי צודק בהחלט. העובדה שאח' מדבר על הפלת משטר ואתה שומע השמדה, היא תוצר של הסינון שעובר המסר בערוצים שבו אתה מקבל אותם.
זה מובן, אני חושבת שאם אחמד' יקרא על תקוותיי להפלת המשטר שלו גם הוא עלול להעביר זאת לקוראים האיראנים כאיום להשמדתם הפיזית.
ובכל זאת, קצת ביקורת עצמית.
ולכתוב שאתה לא מבין את הקשר בין ההשוואה להיטלר ובין צידוד בהתקפה?
נו באמת
מאז כתבתי את הפוסט המשיך אחמדינג'אד בהתבטאויותיו החריפות.
הנה אחת מהן:
תראו מה קרה לישראל. המערב אסף את העם הפושע" ביותר בעולם והציב אותו באזורנו עם שקרים ותרחישים מדומיינים"
זוהי אנטישמיות ושנאה אתנית פאר-אקסלאנס. "העם הפושע ביותר בעולם". שום יצירת סימטריה בינינו לביניהם לא תעזור כאן. ולא, לא מדובר כאן רק על התקפה של אחמדינג'אד על המשטר הציוני.
הנה המקור שלי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3861205,00.html
גם הביטוי של אחמדינג'אד "ישראל השנואה ביותר בעולם – והיא תושמד". אינו מקביל לביטויים ישראליים. כפי שאמרתי, המקבילה תהיה: האיראנים הנם נטע זר במרחב הערבי והם יושמדו כישות ריבונית ממנו.ביטוי כזה לא נשמע מפי דוברים ציוניים.
כל זה כפי שטרחתי לומר בפוסט לא בא להצדיק נפנוף מיותר והיסטרי בשואה, לא בא להצדיק מילטריזם ותוקפנות ישראלית, בטח ובטח שלא בא להצדיק שליטה מבישה בעם אחר, מבישה באמת ונוגדת לעומק את ההיסטוריה היהודית עצמה וערכיה.
העובדה שאנחנו מנוולים לעיתים אינה סותרת שמולנו מצוי מנהיג אכול שנאה לא רציונלית ומסוכן.
לעיל הוא מהמילה "תראו" ועד למילה ,דמיוניים". כלומר, "העם הפושע ביותר בעולם הוא ביטוי שלו".