מבקר חופשי

השבת במוסף "ספרות ותרבות" ב"ידיעות אחרונות".

המלצות ספרים 2025

"חיים אחרים משלי", עמנואל קארר ("בבל")

תחילת הספר עוסקת באסון הצונמי בדרום מזרח אסיה בסוף 2004. בהמשך הספר, שמתרחש ב-2005, מספר קארר על מותה מסרטן של אחותה של אשתו. מה הופך בליל דוקומנטרי כזה ליצירה חזקה? קארר השכיל להציב את עצמו ואת כתיבתו בלב צומת סואן שבו חוצות זו את זו ונפגשות כמה אוטוסטרדות שמעסיקות את תרבות זמננו. ביניהן המגמה של התרבות ליצירה תיעודית וכן הדיון ב"נרקיסיזם" בתרבות זמננו.

"קריאת הינשוף" של פטרישיה הייסמית' ("אחוזת בית").

הרומן הפיקנטי הנודע הזה של פטרישיה הייסמית (מ-1962) כתוב בז'אנר רומן הפשע. כלומר, מעורבים בו מעשים פליליים, אלימים, נכלוליים, תעלומות, שוטרים וחקירות. אבל הוא מתעלה על הסנסציוניות של הז'אנר, הופך לרומן חזק ומשמעותי, בגלל התחכום והעומק והמקוריות הפסיכולוגיים שלו. מה שמייחד את "קריאת הינשוף", ואולי את הייסמית בכלל, הוא ההתכה שהיא יוצרת בין פשיעה לנוירוזה.

"האם אינך רוצה בי" של אסף גברון ("ספרי עליית הגג" ו"ידיעות ספרים").

הרומן מתחקה (בגוף שלישי) אחר ארבעה חברים ממושב סמוך לירושלים, מילדותם בתחילת שנות השמונים עד התקרבם לגיל חמישים.  הרומן מציג תשתית אידיאולוגית של דור. גברון מתאר את דור ההפרטה, הדור הליברלי במובן הכלכלי והחברתי; יוזמה פרטית ושחרור מאידאולוגיות קיבוציות. ההצגה הזו מתאפשרת בגלל שמדובר בטקסט מרשים וכתוב במקצוענות; טקסט שמציג, במודע ובלא מודע, עולם ותפיסת עולם מלאים.

"חבר קרוב" של שי אספריל ("עם עובד")

מהשנה האחרונה לא זכורה לי כמעט חוויית קריאה מתמסרת כל כך ברומן ישראלי עכשווי. חוויית קריאה כזו מורכבת ראשית ואחרית כל מהנאה. משלב מוקדם אתה מכיר בכך שקיבלת מושב נוח במכונית מרוץ הנהוגה בידי נהג מיומן שמבעד לחלונותיה תראה פלאות. דמויותיו הראשיות, שירלי הנואפת ואסף המתבודד, מוצגים בדרך חריפה ומענגת. זו נשענת גם על היחס הלא קיטשי של הסופר לדמויותיו.

"המוקיון" של היינריך בל ("אחוזת בית").

הרומן התזזיתי המצוין הזה מ-1963 הוא מונולוג של האנס ֹשניר, מוקיון בן עשרים ושבע החי במערב גרמניה. אבל מוקיון, בהקשר התרבותי המדובר, הוא אמן קומי, המשתמש בכלים שונים (פנטומימה, למשל) במערכונים שחלקם בעלי מגמה סאטירית רצינית.  השטף הסיפורי והתיאורי של בל (שזכה בנובל ב-1972) סוחף, טבעי, עשיר, נרגש ואמין ושופע בוז כלפי הקונפורמיזם הגרמני, העבר הנאצי והקתוליות.

"סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג ("כתר")

הגיבורה בת ה31 של הרומן הזה חוזרת לארץ אחרי פרידה ונודדת בתל אביב בין סאבלטים. היעדר הבית עקרוני. הגיבורה חיה בעולם נוודי שבו אמצעי התקשורת המרובים רק מחריפים את תחושת הניתוק. הגיבורה היא "נשמה שלולאותיה חסרות", כמו שנאמר פעם על גיבור תלוש של גנסין, מישהי שחסרה יכולות עיגון. מורג יצרה כאן התכה עדכנית בין דמות התלוש העברי לגיבוריו המנוכרים של וולבק.