פיצוחים, בקטנה, אצלנו בעם קורא:
איאן קרשו, "אישיות ושלטון" ("עם עובד") – על מנהיגים במאה ה-20, בעיקר אירופאיים. חלטורה של קרשו. אין ממש התעמקות והתעמתות עם הסוגייה הידועה של היחיד הבולט בחברה. אבל, עדיין, עתיר בידע ומעניין. איך לא?
אגתה כריסטי, "אחרי ההלוויה" ("עם עובד") – כייף.
כריסטיאנה ריטר, "אישה בקוטב" ("אסיה") – למרות המיסגור האופנתי האנטי-גברי בדברי ההקדמה של עורך גרמני עכשווי (כמדומני), ואולי ההתעניינות המחודשת בספר באה כולה מההקשר האנטי-גברי הזה, הרי הספר כשלעצמו, משנות השלושים, יפה, מרתק בנושאיו ומעודן בכתיבתו. מומלץ תחת הפוך, הקור הארקטי מענג יותר כך (כפי שהבחין כבר לוקרטיוס, כשדיבר על התבוננות מרחוק במצוקה של אחרים).


