"כן תל אביב בחורף תל אביב בקיץ
ואני יודע שהכל זמני
יום אחד זה ככה, ויום שני זה ככה
פתחתי את הרדיו – שמעתי את עצמי שם"
החורף התל אביבי, שבא סוף סוף, הזכיר לי את השיר הגדול הזה של שלום חנוך, מ-1977, "טיול ליפו". יותר מעשר דקות שיר בתוך אלבום הסולו הראשון שלו (בעברית) "אדם בתוך עצמו".
זה הוא השיר המובהק-החלוצי של העידן הליברלי בישראל (מבעד כנפות אדרתו יצא, שנתיים אחריו, "צוותא" של שלמה ארצי, למשל, שיר גדול בפני עצמו; יש הרבה הקבלות בין השניים, כשארצי מחקה, משווה ולעיתים מעלה, וזו אולי התחרות הפורה ביותר ברוק הישראלי).
זה שיר נועז מאד מינית, אבל שנועזותו עקרונית, בקשת חירות מקסימלית. כמו שמעיד הבית הבא:
"כן האנשים האלה שמתחתנים כל פעם
כמוני וכמוך טפשים מטופשים
בשביל ללדת ילד מקלקלים ת'טעם
ומאבדים ת'רגש וקצת מחשבה חופשית."
וזה שיר אוטוביוגרפי מאד, כיאה לעידן היחיד, וגם שיר שמודע לכך שהחירות מאפשרת פערים בין בני אדם.
בכנותו הגדולה מתייחס השיר לסלבריטאות של כותבו פעמיים (באורח חלוצי ביותר – למעט אולי "כתבו עליו בעיתון", מ"פלסטלינה", 1970, שעליו אחראי גם שלום חנוך ביחד עם איינשטיין – אני חוזר ואומר!):
"פניתי שוב צפונה, עצרה אותי ניידת
הציגו תעודות וחיפשו עלי סמים
אני לא נעלבתי – המשטרה פוחדת
בעיקר מאנשים מפורסמים"
האזכור השני מופיע בפתיח לעיל.
וזה שיר שמסמן את תל אביב כמוקד, כלוקוס, של העידן הליברלי.
וכיאה לעידן הליברלי, האזכור היחיד של חיילים בשיר מצוי דווקא – ובאופן מאלף! – בתיאור של אלימות אזרחית!
ולבסוף, העידן הליברלי, כמו שניסח זאת ז'אן פרנסואה ליוטאר ב"המצב הפוסטמודרני" מ-1979 (שהינו בעצם טקסט על ליברליזם במסווה סופיסטי), "שולח כל אחד בחזרה לעצמו למרות שכל אחד יודע שהעצמי הזה הוא די מעט":
"ואני יודע שהכל זמני".
השיר הזה גדול, וגם משום שהעידן הליברלי הוא בעל סגולות בלתי מחיקות, הוא עידן של אמת מסויימת שלא ניתן לעוקפה.
אבל, כמובן, העידן הליברלי יצא מהאופנה. מימין ומשמאל. הפופוליזם האנטי אליטיסטי של הימין שאל את המתקפות השמאליות שפיתחו ניאו-מרקסיסטים נגד ה"הגמוניה" וה"פריבילגים" – והדברים ידועים.
שלום חנוך, בהופעה שראיתי לפני חודשים אחדים, מודע לכך שהשיר לא פוליטיקלי קורקט, כמדומני, ובפיקחות הפתיע ושר בהופעה גרסת ראפ של השיר הזה. ואכן, בהקשר המתריס ומאידך העדכני של ההיפ הופ השיר הזה יכול להחליק בגרון ביתר קלות, כשיר מאצ'ואיסטי.
אבל אני מעדיף את גרסת המקור.
וכאמור, גרעין האמת שקיים בתפיסה הליברלית אינו מחיק.
אין זה אומר שהאדם אינו יצור חברתי, קהילתי, לאומי וכו', בנוסף.
—
נספח: מילים לשיר "טיול ליפו"
יושב כבר מהבוקר, כל היום בבית
קראתי כבר את כל הרכילות שבעיתון
מוכרח לצאת החוצה לתפוס איזה שמיים
עליתי על הקורקינט, הכנסתי לראשון
עצרתי במכולת, קניתי עוד סיגריות
היתה שמה אחת, ממש על המשקל
הניחה את שדיה – מחוג קפץ לשבע
קנתה גבינה חצי שמנה, הכניסה אל הסל
אווו… הכניסה אל הסל.
המשכתי את הדרך, הגעתי עד ליפו
החניתי את הקורקינט, קשרתי לעמוד
ראיתי שם שחפים ששוחחו ועפו
הוא לא היה בבית הוא בדרך לאיבוד
טי טי טי טי בדרך לאיבוד.
ממול ראיתי דלת, אשה ענתה לי מי שם?
ייללתי כמו שועל והיא פתחה לי בעצמה
פשוט נכנסתי פנימה – איבדתי את נפשי שם
הציגה לי גם זוג נוסף – אביה ואמה.
אמרה: באת על הרגע בדיוק לאוכל
ישבנו ואכלנו, התמלאתי צ'יפס
מותק את יודעת, לא חשוב התוכן
העיקר הצוות ו…איכות הפיפס
או או או או – כן איכות הפי פי פי פי פיפס
כשהלכו הוריה לא חיכינו רגע
מה שהיא קיבלה שם יישאר שלה
הפעם התלבשתי, מוכרח לצאת החוצה
כן לתפוס איזה שמיים, לזרוק איזה מילה
טי טין טי טי כן כן כן, כן זרקתי
כן כן כן כן… כן זרקתי
פניתי שוב צפונה, עצרה אותי ניידת
הציגו תעודות וחיפשו עלי סמים
אני לא נעלבתי – המשטרה פוחדת
בעיקר מאנשים מפורסמים
כשלא מצאו הלכו כלעומת שבאו
דהרתי על הקורקינט בדרך הפתוחה
לאורך שפת הים, עצרתי שם לתירס, חם
ראיתי שם חבר נשוי עובד על חתיכה
או או או או עובד על חתיכה
כן האנשים האלה שמתחתנים כל פעם
כמוני וכמוך טפשים מטופשים
בשביל ללדת ילד מקלקלים ת'טעם
ומאבדים ת'רגש וקצת מחשבה חופשית
טי טין טי טי
כן כן כן כך חשבתי
כן כן כן כן כן כן חשבתי
כן נסעתי וחשבתי, לא שמתי לב לדרך
נכנסתי מאחור בנהגת נחמדה
החלפנו קצת פרטים ונתתי לה ת'כתובת
הבטיחה לצלצל, אז אמרתי לה תודה
כן חזרתי דרך נורדאו, קצין צעיר עמד שם
דיבר אל נערה שעונה אל גזע מגבה
פתאום העיף לה בומבה שאנשים עצרו שם
ואז פשוט הלך, עם או בלי סיבה
או או או או, עם או בלי סיבה
כן תל אביב בחורף תל אביב בקיץ
ואני יודע שהכל זמני
יום אחד זה ככה, ויום שני זה ככה
פתחתי את הרדיו – שמעתי את עצמי שם
טי טין טי טי
כן כן כן כן שמעתי
כן כן כן כן כן שמעתי
יושב כבר מהבוקר, כל היום בבית
קראתי כבר את כל הרכילות שבעיתון
מוכרח לצאת החוצה לתפוס איזה שמיים
עליתי על הקורקינט
כן על הקורקינט
כן על הקורקינט עליתי
פתחתי את הרדיו – סגרתי…
וכך נשארתי…
העיקר הצדק…
חזרתי…
עוד פעם התלבשתי…
לתפוס איזה שמים…
זרקתי…
ראיתי שם חבר נשוי…
חשבתי…
קצין צעיר עמד שם…
מבקר חופשי 