מאה וחמישים שנה להולדת ביאליק

מאה וחמישים שנה להולדת המשורר האהוב עלי ביותר, ח"נ ביאליק, גדול המשוררים שלי. אכתוב עליו דבר מה ביתר הרחבה בקרוב, אני מקווה.

הנה שני ציטוטים קצרים מרטיטים – אותן touchstones, כניסוחו של המבקר הויקטוריאני, מתיו ארנולד – מהשיר המרעיד, הפרוסטיאני לפני ובמקביל לפרוסט, "אחד אחד ובאין רואה" (1915).

הדובר מתחנן שלפני מותו תתגלה אליו – ולו לרגע – מראית העולם מילדותו. והוא בטוח שהמראה הזה שמור ואצור במקום כלשהו, לא מנוגע, שערה לא נפלה משערות ראשו – שמור במלואו אי שם.

אלוהים, איזו צמרמורת! ה"אהה" (שבציטוט להלן), בייחוד, הוא רגע הצימרור בשיאו! (אגב, לדעתי, ישנה אפשרות, ש"חלומות שמורים", המרגש כשלעצמו של אהוד מנור, בלחנו של מתי כספי, הושפע מהשיר הגדול הזה).

אֲשֶׁר אִיטַב-נָא עוֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי נְטוֹת יוֹמִי,

אִם בְּהָקִיץ וְאִם בַּחֲלוֹם, אַךְ לוּ עוֹד פַּעַם אֶחָת,

אֲהָהּ, לוּ אַךְ הַפָּעַם, וְלוּ רַק עַד-אַרְגִּיעָה,

יִשָּׁנֶה נָא אֵלַי בְּכָל-יְקָרוֹ חֲזוֹן קַדְמַת יַלְדוּתִי

וּבֹקֶר חַיַּי יַעַבְרֵנִי בִּמְלֹא מָתְקוֹ הָרִאשׁוֹן.

וכן:

וְאוּלָם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, בְּחֵיק תֵּבֵל וּבְאוֹצַר עוֹלָם,

בִּמְקוֹם לֹא-יִכָּחֵד מְאוּם וְלֹא-יִמָּחוּ עִקְּבוֹת דָּבָר,

הֲלֹא שְׁמוּרָה עַד-הַיּוֹם בְּעֵינָהּ וּבְעֶצֶם תֻּמָּהּ,

כַּחוֹתָם עַל יְמִין עֶלְיוֹן, דְּמוּת יַלְדוּתִי הַקְּדוֹשָׁה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עופר  ביום ינואר 9, 2023 בשעה 11:52 AM

    אולי פרויד (שחי בתקופת ביאליק) הושפע מביאליק….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: