מבקר חופשי

אני ממליץ על קובץ הסיפורים של הסופרת האמריקאית, לוסיה ברלין (1936-2004), שראה אור לאחרונה בתרגום דנה אלעזר-הלוי בהוצאת "אסיה" (589 עמ'). ברלין וגיבורותיה נמצאות בתווך שבין המתינות והבורגנות והזעיר-בורגנות של מונרו וגיבורותיה, לבין החיים הלא סדורים של גיבורי קארבר (שני סופרים שהיא הושוותה אליהם; לשני אני פחות מתחבר, כמו שאומרים, משלראשונה). כיוון שכל הסיפורים עוסקים בה ובבני דמותה, הקובץ אינו סובל ממחלת קובצי הסיפורים הקצרים שהיא סוג של מחלת ים מטפורית (אתה נזרק מצד לצד במעבר מסיפור אחד לסיפור אחר שונה ממנו).

יש כאן ראליזם מדייק, מרומם רוח ורגיש. בחלק מהסיפורים חשתי מעט היעדר רהיטות מכחכח, אבל הוא שולי ולעתים אף מוסיף לתחושת האמת שלהם. בהמלצה קצרה כזו לא אוכל לנתח במפורט יותר את מעלות הסיפורים. רק אומר שתו אופי מרכזי שלהם הוא מה שניתן לכנותו "הקשר הדרום אמריקאי". ברלין גדלה בדרום אמריקה ובבגרותה אחותה גרה במקסיקו, שהיא זירת חלק מהסיפורים כאן. ההקשר הזה – שלעתים נדון במפורש בספר – מזריק חום וקתוליות ורגש עז לזירה הפרוטסטנטית, הצפונית-קרירה, המחושבת, הנאמנה-לעובדות והדבקה-במציאות של ארה"ב. כך נוצרת היברידיות ייחודית.