בודריאר, חברת הצריכה והתרבות – רשימה ראשונה משתיים

הנה כאן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילה  ביום יוני 19, 2012 בשעה 2:52 PM

    אריק שלום. לא ראיתי ברשימת הספרים שהזכרת את "אמריקה"של בודריאר. האם יש לכך סיבה? ובנוסף, כמי שקראה רק את ספרו זה, וכן את "רשמים על הפוסמודרני" של ג'יימסון, התקשיתי להבין את הרשימה הנוכחית. נדמה לי שצריך לקרוא את הספרים אליהם אתה מתייחס … יש אפשרות שתרחיב יותר על הרעיון המרכזי של הספר "חברת הצריכה"? ראיתי שהקדשת לכך 3 פסקאות ולטעמי זה לא מספיק כדי לנהגל דיאלוג עמוק עם הרעיונות הביקורתיים שלך כאן ('היוצא מניתוח לינגוויסטי וסטרוקטורליסטי זה של "חברת הצריכה" הוא ש..')
    בנוגע לוולבק. האם אתה חושב שיש אצלו באמת חידוש, לאור דור האינטלקטואלים הצרפתים שקדם לו? (חוץ מהחדרת קצת common sense אנגולסקסי, כדבריך)

  • אריק גלסנר  ביום יוני 19, 2012 בשעה 3:50 PM

    "אמריקה" הוא ספר מאוחר יחסית, משנות השמונים, שנים של הפרזה והשתכרות-עצמית לטעמי אצל בודריאר ולכן הוא לא ספר מעניין בעיניי.
    ניסיתי להסביר את הטענה המרכזית של "חברת הצריכה" בפוסט: אנשים קונים מוצרי "אפל", למשל, לא משום שהם יותר טובים בהכרח אלא משום שהם משייכים אותם לקבוצה מסויימת ומבחינים ביניהם לקבוצה אחרת. בודריאר מציע "לקרוא" כך את מוצרי חברות השפע שלנו, כמוצרים שמסמנים אותנו חברתית, כלומר אנו מסמנים את עצמנו באמצעותם.
    ג'יימסון למד הרבה מבודריאר ובעיקר מהמוקדם כפי שטענתי בפוסט.

    וולבק בהחלט מחדש ביחס לקודמיו וכתבתי על כך במסה שהפניתי אליה בפוסט.

כתיבת תגובה