על "אחת שאלתי", של משה אופיר, הוצאת "ידיעות ספרים"

הנה כאן

מאת אריק גלסנר, בתאריך מרץ 21, 2012 בשעה 8:37 PM, בקטגוריות מאמרים בנושאים ספרותיים. 5 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של נטליה נטליה  ביום מרץ 22, 2012 בשעה 12:22 AM
    קישור לתגובה | להגיב

    רשימה יפה.

    מעניינת התייחסותך לספרו הפרובוקטיבי והטוטאלי של אמנון נבות "מזכר פנימי".

  • תמונת הפרופיל של איילה איילה  ביום מרץ 22, 2012 בשעה 2:39 AM
    קישור לתגובה | להגיב

    רשימה יפה. קראתי את ספרו של משה אופיר במהירות, הטקסט זורם מאוד ומבהיל בקצב.

    בהמשך למה שכתבת, סיום הספר הוא אכן נפילה ביחס ליצירה כולה. חסר לי כקוראת יחס דיאלקטי יותר בשאלת האמונה. במקום לקיים יחס כזה, הסופר מציג מקטעים שונים בחיי הגיבור, בכל פעם נסחף למצב חדש כאילו הוא עובר הרפתקאה ופחות עניין עמוק ועדין של הרוח והשכל. לא שזה משהו רע, אבל כל כך הוא טורח להדגיש עד כמה עולמו של הגיבור סוער מהמעברים האלה, והתחושה או המצב הפנימי שלו, לא עבר מספיק אל הקורא (הקורא שהחויות האלה,חזרה/יציאה בתשובה וכו, רחוקות ממנו ).
    הרזולוציה של הטקסט, שאלת המעבר מחברה דתית לאומית לישיבה חרדית, הנטישה של אורח החיים החרדי ומעבר לחיים חילוניים , האהבה והאובדן , המיניות המופקרת של תל אביב לעומת הסירוב לגוף שהורגש בירושלים, הכל מוצג בצורה גרפית כמעט כמו כרזת פרסומת. אין מספיק עדינות, אין נגיעה לרחשושי הרגש הפנימיים. כל הזמן חיכיתי שזה יקרה ,וזה לא קרה. אולי להוציא את הפתיחה המעולה מתוך ילקוט שמעוני (שחזרה כמה פעמים כמעין עוגן).

  • תמונת הפרופיל של אריק גלסנר אריק גלסנר  ביום מרץ 22, 2012 בשעה 8:08 AM
    קישור לתגובה | להגיב

    תודה על תגובותיכן
    לנטליה – על ספרו של אמנון נבות כתבתי מאמר בגיליון "ארץ אחרת" שיצא בקרוב.
    לאיילה – אכן הציטוט מילקוט שמעוני, אם כי אני חושש שהוא מפוברק (שווה בדיקה), שהוא מעין התשובה היהודית להמיתוס של סיזיפוס, מעניין ומשעשע בו זמנית. ולגבי התרשמויותייך הכלליות – כמובן, איני מתווכח עם מה שהרגשת וחשבת.

  • תמונת הפרופיל של אותו יוסף אותו יוסף  ביום ספטמבר 3, 2013 בשעה 6:59 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    הספר מחכים ומתוחכם לכשעצמו המעבר מישיבה חרדית, ולבסוף נטישה של אורח החיים החרדי ומעבר לחיים חילוניים , הכאב שלא כהה, זוהי פרפרזה של טקסטים וגאונות אינטלקטואלית שזורה בתובנות על החיים יחד עם רחשי רגש יחד עם זאת את הרצאותיו ניתן לראות באתר משה אופיר

  • תמונת הפרופיל של אותו יוסף אותו יוסף  ביום ספטמבר 3, 2013 בשעה 7:04 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    הספר מחכים ומתוחכם לכשעצמו המעבר מישיבה חרדית, ולבסוף נטישה של אורח החיים החרדי ומעבר לחיים חילוניים , הכאב שלא כהה, זוהי פרפרזה של טקסטים וגאונות אינטלקטואלית שזורה בתובנות על החיים את הרצאותיו ניתן לראות באתר משה אופיר

כתיבת תגובה