שונות

כאן

מאת אריק גלסנר, בתאריך מאי 19, 2011 בשעה 1:09 PM, בקטגוריות עובר ושב. 3 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של אמנון נבות אמנון נבות  ביום מאי 19, 2011 בשעה 4:26 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    כמובן שברנר הוא סופר מובנה מאין כמוהו,מבנה העומק הפסיכולוגי
    של ירמיהו פיארמן מעוצב לתלפיות,כולל ההכחשה העמוקה (והאירונית) של תסביך=אדיפוס דורסני ועמוק (כולל העובדה ש"נזכר" פתאום שיש לו אחים ואחיות ואינו "בן יחיד" רק בשלב מאוחר מאוד של הרצף."בחורף"
    מעמיד פנים של ביוגראפיה דפוסית של "בן ישיבה" (שבדרך כלל מתפקר
    במקצת,ואחר כך חוזר לשאת בעול ("נדוניה ומזונות",וקיום זעיר בורגני בתוך המסגרת העיירתית היהודית),הוא רק מרסק אותה לגורמים ומרוקן אותה מתוכן באורך מצטבר וזהיר,כמעט בלתי מוחש.בשלבים מאוחרים יותר (בעיקר לאחר "מכאן ומכאן" החתרני והבנוי לתלפיות לא פחות) היה לו נוח להתבצר בעמדת מי שמשיח את מרי ליבו וספקותיו באורח ישיר ובלא מסננות של "תורת הספרות",כסופר במובן הבסיסי ביותר וכ"מורה פועלים".את נקיטת העמדה הזאת למד מא.ד. גורדון(היה בה סוג של קסם מיתמם שאפילו גורדון עצמו לא באמת נלכד בה).המנהיגות הפועלית בארץ (שידעה לקרוא ספרות היטב – דווקא בן גוריון היה אטום לכל סוג של ספרות)כן הבינה וראתה בו סיכון גדל והולך.מכאן ועד סופו האכזרי הדרך היתה סלולה.
    כל זה צריך להילקח בחשבון,כשאנו מדברים בברנר.

  • תמונת הפרופיל של אריק גלסנר אריק גלסנר  ביום מאי 19, 2011 בשעה 4:44 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    לאמנון,
    תודה על הערותיך.

  • תמונת הפרופיל של אמנון נבות אמנון נבות  ביום מאי 20, 2011 בשעה 8:08 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    אורח ולא אורך,כמובן,שורה שביעית באמצע

כתיבת תגובה