קצר על חנוך לוין

יותר משהגברים של לוין קטנים ואפרוריים באמת,

כוח-המְדמה שלהם עצום וססגוני.

מאת אריק גלסנר, בתאריך פברואר 19, 2008 בשעה 11:24 PM, בקטגוריות עובר ושב. 2 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של לא ידוע יוסף תיור  ביום פברואר 20, 2008 בשעה 12:36 AM
    קישור לתגובה | להגיב

    שיחה מעניינת על מלל של טקסטים מסוג ביקורת, מסות והחוויית דיעה למיניהן, אל מול התיזה שעומדת מאחורי הדברים. לעיתים המלל כל כך פתלתל ועקפני מול תיזה דלילה עד כדי להתמיה; לעיתים המלל כל כך יפה עד שהתיזה היא באמת עניין משני ושלישוני ו-; לעיתים התיזה חזקה אך המלל הוא ערמת בטון נסלחת; והנה כאן, אריק, מלל קליל משהו, הייקויי משהו, יפה, ותיזה מלומדת ממש ב-12 מילים.

    האם, אריק, תהיה מוכן להדגים משתיים שלוש דמויות ולהחכימנו?

  • תמונת הפרופיל של לא ידוע אריק גלסנר  ביום פברואר 20, 2008 בשעה 9:19 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    תודה על התגובה החמה.
    המשפטים הנ"ל – הם במובן מסויים תמצות של מאמר שפירסמתי בזמנו בספר "אדוני תרבות". שם אני מרחיב בדיון ביצירתו של לוין, שאני אוהבה ושונאה כמו שלא אהבתי ושנאתי אף יוצר.
    אולי ניתן למצוא אותו, את הספר ר"ל, באחת הספריות.
    אין ספק שאחד הרגעים הפלצניים ביותר בחיי אדם מתרחשים כשהוא מפנה למאמר של עצמו. עמך הסליחה(:

כתוב תגובה ליוסף תיור לבטל