איזה משפט יפה של מבקר הספרות האנגלי פ.ר.ליוויס: "[הסופר ארנולד] בנט נראה לי מי שלא הופרעה שלוותו מספיק לנוכח החיים בכדי שיוכל להתקרב להיות סופר גדול".
ליוויס נחשב מזה שני דורות בחקר הספרות "שמרן" שעבר זמנו (בשליש השני של המאה שעברה השפעתו הייתה גדולה מאד). והוא אכן עסוק מאד ב"גדולה" ספרותית וממיין סופרים לפי גדולתם. אך הוא עסוק מאד גם במוסר, כלומר במורכבות המוסרית שמציגה הספרות (תוך תיעוב כלפי המסורת הצרפתית הפלובריאנית של המבע ה"אובייקטיבי"!). על כל פנים מעניין לראות שלפי ה"שמרן" ליוויס, שתיים (!) מתוך ארבעת כותבי הרומנים הגדולים ביותר בספרות האנגלית הן נשים: ג'יין אוסטן וג'ורג' אליוט (שני הגברים הם ג'וזף קונרד והנרי ג'יימס, שליוויס מסביר מדוע הוא גם אנגלי, למרות אמריקאיותו).
מבין המודרנים היחיד שהתווסף ל"מסורת הגדולה", לטעמו של ליוויס, הוא ד.ה. לורנס, העולה על ג'ויס לפי תפיסתו של המבקר. על כך אמר בסניטה מחבבת הסופר והמבקר האנגלי, מרטין איימיס: "ליוויס, אתם מבינים, רצה שנלמד בריאות ובגרות נפשית מהי מד.ה. לורנס…".
מבקר חופשי 