היום מתחיל שבוע הספר (הנמשך עשרה ימים). אחד החגים הישראלים החשובים והיפים ביותר.
לרשימת ההמלצות שלי לשבוע זה (שפירסמתי בפוסט קודם) אני מוסיף את "יום הפטרון הקדוש וסיפורים מוקדמים אחרים", שהוציאו מחדש ב"כרמל" לפני חודשים אחדים בתרגום דינה מרקון.
אלה סיפורים מוקדמים של צ'כוב, חלקם פיליטונים קצרים ושנונים. צ'כוב הוא דוגמה ומופת לסופר שהגיע מאוחר לזירה, אחרי הסער והפרץ (מפושקין ועד טולסטוי), ו*לא* הפך לפלגיאטור או לכותב פסטישים, אלא הצליח לחלץ מקוריות מסך כל מאוחרותו ומסוייגותו והתלהבויותיו מאלה שקדמו לו.
פעם עמוס עוז העיר בראיון שצ'כוב תמיד מצליח להפתיע, הוא אף פעם לא צפוי בקו העלילה. אוסיף על ההבחנה הזו, שהגדולה של סופר ריאליסטי נבחנת לעיתים קרובות ביכולתו להפתיע *באופן אמין ולא סנסציוני*. יש כאן אוקיסמורון. אבל בכך הסופר הריאליסט מרמז לנו שהחיים עצמם יכולים להפתיע, ולא בעזרת כלים לא ריאליסטיים או סנסציות קיטשיות. ובכך הוא תורם למה שאני מכנה "שידול אל החיים".
חג שמח!
