על מחקר ארכיאולוגי תנ"כי

"מסריח מאידאולוגיה", ביטוי מועיל שטבע וולבק לתיאור גישות מדעיות כביכול שמוטות אידאולוגית. כך היא פרשנות המחקר הארכיאולוגי שמפרסם אודותיו ניר חסון ב"הארץ", מסריחה מאידאולוגיה.

המחקר (המעניין!) מדבר על כך שניתוח סטטיסטי של שכיחות השמות הבינלאומיים בממלכת ישראל (שעולה מממצאים ארכיאולוגיים) מוכיח שממלכת ישראל הייתה חזקה יותר. וזה, כביכול, בניגוד לטקסט המקראי.

אבל אולי צריך לקרוא שוב את הטקסט המקראי? שגם לפיו ממלכת ישראל נתפסת חזקה יותר? ארז לעומת חוח? יש כאן בלבול בין התפיסה של המקרא על כך שממשיכי שושלת דוד הם מלכי יהודה ולא ישראל לאמירה של המקרא שממלכת ישראל שולית יותר מבחינה גיאופוליטית (דבר מה שלא קיים במקרא).

מלכים ב' פרק י"ד:

אָז שָׁלַח אֲמַצְיָה מַלְאָכִים, אֶל-יְהוֹאָשׁ בֶּן-יְהוֹאָחָז בֶּן-יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לְכָה, נִתְרָאֶה פָנִים. ט וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר, תְּנָה-אֶת-בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה; וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וַתִּרְמֹס, אֶת-הַחוֹחַ. י הַכֵּה הִכִּיתָ אֶת-אֱדוֹם, וּנְשָׂאֲךָ לִבֶּךָ; הִכָּבֵד, וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ, וְלָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה, וְנָפַלְתָּה אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ. יא וְלֹא-שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ–וַיַּעַל יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים, הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה: בְּבֵית שֶׁמֶשׁ, אֲשֶׁר לִיהוּדָה. יב וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה, לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּנֻסוּ, אִישׁ לְאֹהָלָו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

כתיבת תגובה