הקיסר קליגולה אצל סווטוניוס ("חיי הקיסרים" שראה אור לאחרונה בתרגום חדש; מלטינית: משה ליפשיץ וברוך מני; הוצאת "כרמל").
כל אפלטון צריך להיזהר מאיזה קליגולה שיפרש את דבריו או יישמם שלא כהלכה. כל איוון קרמזוב צריך לחשוש מסמרדיאקוב.
וגם: מסביב לביקורת הספרות הברוטלית הזו, מונה סווטוניוס שורה ארוכה ארוכה של מעשי זוועה שלא ייאמנו, מחרידים לאין שיעור. חשבו עם מה אבותינו היו צריכים להסכין, איזו ממלכת רשע הייתה בתקופות ממושכות רומי. ועדיין, המרד הגדול ומרד בר כוכבא היו טעויות משיחיות אסוניות. ועם זאת, בסוף ניצחה יהודה, כן, דרך הנצרות.
וגם: סווטוניוס, עד כמה שאני יכול להתרשם מהנשיקה שבעד המטפחת (המטפורה שלביאליק) שהיא הקריאה בתרגום, הרבה פחות אלגנטי בכתיבתו מטאקיטוס, והרבה פחות לִקחי מפלוטארכוס, בני זמנו (הדורות הסמוכים לחורבן בית שני, ביהודית) שכתבו על אותן תקופות. ועדיין, הוא מעניין לקריאה.
מבקר חופשי 