מבקר חופשי

ההמלצות העיקריות פורסמו בניסוח מעט שונה היום במוסף "ספרות ותרבות" של "ידיעות אחרונות"

סיפורת מתורגמת: "טרילוגיית קופנהגן" – טובה דיטלבסן ("עם עובד", מדנית: דנה כספי, 328 עמ')

יש ספרים חזקים על שום אפרוריותם המסוימת, כלומר התחושה שמונח כאן לפניך נתח חיים ארוז בשק אפרפר. כמובן, אמנות גדולה נעוצה ביכולת הזו; חסרי הכישרון צובעים את העטיפה בצבעים זרחניים או שמגישים שק אפור אך ריק, בלי לשחזר את כובדו. יצירה אוטוביוגרפית (פורסמה במקור הדני בין 1967 ל-1971) על אישה שגדלה בשכונה פרולטרית בבירת דנמרק שכוחה נובע גם מהיותה יצירה לא מגמתית.   

סיפורת מתורגמת: "אופי" – פ. בורדוייק ("ספריית פועלים", מהולנדית: רן הכהן, 310 עמ')

רומן הולנדי קלסי משנות ה-30. בּוֹרדֶוֶייק מגולל כאן בכוח ובנחישות את סיפורו של יאקובּ קטדרפה, צעיר שגודל ברוטרדם בידי אימו הענייה והגאה, שסירבה להינשא לאביו, המוציא לפועל האימתני דרֵפֶרהָפֶן, שכפה את עצמו עליה. קטדרפה נחוש לפלס את דרכו, ובאופן אולי הולנדי אופייני – הולנד היא הרי שלב מרכזי בערש הקפיטליזם – השאפתנות שלו ממוקדת בטיפוס במעלה הדרגות בפירמת עורכי דין מצליחה. המיקוד הזה של הרומן בקטדרפה, והמיקוד של קטדרפה עצמו בהצלחתו, מיקוד שאינו נעדר שאר רוח ואינו חומרניות זולה, מעניק לרומן כוח ועוצמה.

עיון (היסטוריה): "לפייס את היטלר" – טים בוברי ("עם עובד", מאנגלית: כרמית גיא, 520 עמ')

בכישרון נרטיבי מזהיר וזהיר, כזה שלא "עורך" את העובדות לצורכי הנרטיב, ותוך הסתמכות מסועפת אך לא מתישה על מקורות רבים (כמדומה, רבים מהם מהדרגים של המנכ"לים ותתי-השרים וכיוצא בזה: זווית מועילה מאד להבנת המתרחש כהווייתו), צועד בוברי עקב בצד אגודל מעליית הנאצים ועד לקריסתה של הפייסנות הבריטית עם סילוקו של צ'מברליין מראשות הממשלה באביב הנורא של 1940.

עיון (כרוניקה קלאסית): "ספר שבט יהודה" – ר' שלמה אבן וירגה ("כרמל", 272 עמ')

"שבט יהודה" הוא ספר שהובא לדפוס ב-1550 בממלכה העותומאנית על ידי בן המחבר. המחבר עצמו, רבי שלמה אבן וירגה, היה ממגורשי ספרד. הגירוש המזעזע מספרד הוא, כמסתבר, הזָרָז שעמד מאחורי כתיבת הספר, קרי ניסיון להבין את הסיבות לגורלה של האומה היהודית, המיטלטלת בים נגרש שאין לו סוף. זה אמנם ספר קינה, אבל, למרבה הפלא, הוא לא נעדר הומור וממזריות וניתן לא רק לקונן אתו ולהבין משהו מהגורל היהודי עמו אלא אף להתנחם בו.

עיון (הגות): "סתירה ובניין" – מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ("בלימה")

המארז המהודר הזה של המסות המפורסמות שפרסם ברדיצ'בסקי בתחילת המאה ה-20 ונגעו במהות התרבות היהודית החילונית פועל על הקורא לא רק מבחינת תוכנו, אלא מבחינת אופיו וצורתו. ישנה כאן פילוסופיה לירית, הגות אישית, שמתלבשת בלבוש עברי שורשי, ומפעילה קסם אתי-אסתטי ("אתי" כי היא דוחפת לחשיבה) על קוראהּ. האינטימיות של המחשבה, הדחף והדחיפות הפילוסופיים, החיטוב של העברית המנסחת, כל אלה שופכים מרוחם על קוראיהם.

סיפורת מתורגמת: "נשות הספר הרוסי" – לודמילה אוליצקיה ("עם עובד", מרוסית: דן ורשקוב, 272 עמ')

כמדומני שמאז התחרות האחרונה בהתעמלות אמנותית לא נתקלנו בכזה שפע של נשים מזרח אירופאיות מוכשרות. בשנה האחרונה תורגמו לעברית שני ספרים של שתי כלות נובל, "זמן מיד שנייה" המרשים של הבלרוסית סבטלנה אלכסייביץ' וספר נוסף של כלת פרס נובל הפולנייה, אולגה טוקרצו'ק. אליהן הצטרפה בסערה לודמילה אוליצקיה, סופרת רוסייה (ממוצא יהודי) עטורת פרסים, ילידת 1943. תענוג גדול לקרוא בקובץ הסיפורים הללו. כל מי שספרות רוסית מתקשרת לו לכובד, אפלולית ול"שאלות הארורות" של ספרות המאה ה-19 הגדולה, יכול לזנוח כל ייאוש בבואו לכאן. ההומור של אוליצקיה מרכזי להנאת הקריאה ממנה. היא מודעת לכך שהרצינות התהומית מזוהה בדרך כלל עם הספרות הרוסית ולפיכך בסיפור אחד, אחרי שמתואר המצוד הקשוח של אלמנה טרייה אחר חתול ערמומי שהתנחל בביתה, מספרת אוליצקיה כיצד ידיד מצליח לכאורה לחסל אותו. כולו שרוט, מעירה המספרת, שהוא "נראה כאילו הרגע שחט זקנה עם גרזן".

עוד מומלצים:

סיפורת מתורגמת: "במרחבים" הרנן דיאז – "ידיעות ספרים"

סיפורת מקור: "פרזיט" בועז יזרעאלי – "לוקוס"

סיפורת מקור: "אהבה בקריות" מיקי מלץ – "שתיים"

ממואר מקור: "קודם תסתרקי" נעמה צפרוני – "הקיבוץ המאוחד"

עיון: "נודד לזמנים אחרים" פטררקה – "מאגנס"

סיפורת דוקומנטרית: "זמן מיד שנייה" סבטלנה אלכסייביץ' – "עם עובד"

סיפורת מתורגמת: "לורד ג'ים", ג'וזף קונרד ("מודן")

סיפורת מקור: "ריבועים פתוחים" ערן בר-גיל ("עם עובד")

סיפורת מקור: "החדר הדרומי" אדוה בולה ("כתר")

סיפורת תרגום: "שיטוטים עם רוברט ואלזר" קארל זליג ("ספריית פועלים")

*

ביקורות מפורטות יותר ניתן למצוא כאן בבלוג.