מבקר חופשי

כמה הערות:

1. "העולם" מזדעזע מההרס בעזה. לא הייתי לוקח את "העולם" יותר מדי ברצינות. "העולם" הזה הוא בעל יכולת קשב מינימלית, כמו רבים בעולם שאנחנו מכירים. לא (רק) בגלל אנטישמיות, בגלל ADHD. הוא כבר שכח, "העולם", את ה-7.10. ולמה? כי זה קרה מזמן, נו, מתי, תזכירו לי?

אה! ב-7.10. ואילו התמונות מעזה הן עכשיו. הוא אוהב את העכשיו, "העולם". כל מי שמִסכן עכשיו מִסכן תמיד בעיני "העולם", הוא שכח, מסכן, "העולם", מה המסכן ההוא עשה, במעשה או במחדל, רק יום קודם לכן. ככה זה עם "העולם" בעולם הזה.

הוא התלהב מאוקראינה ומלחמתה, "העולם", ועכשיו משעמם לו שם. ערבה נצחית, כמה אפשר? שום דבר לא קורה, לא מוכרע.

אין איזה משהו מעניין אחר?

2. ואחרי שאמרנו כל זאת: כל מה שיכול להקטין את הנזק לתדמיתנו הוא בעל חשיבות בכל זאת. כל התבטאות מטופשת, כל סירוב לא חכם לדון "ביום שאחרי" (הרי אפשר להכריז שדנים "ביום שאחרי" ולדון בו כמו שאתה רוצה בסופו של דבר) – יכול להצטבר לסכנה אסטרטגית. צריך להיות חכמים גם אם "העולם" טיפש, גם אם העולם גוֹלָם, כמו שאומרים ביידיש. ובטח עם אלה בעולם שאינם טיפשים והנם ידידים. בכבודם יש להתחשב.

3. צדק מאמר המערכת ב"הארץ" אתמול בדבר הצורך בבדיקת היחס לאסירים הפלסטינים בבתי הכלא. ישנם דיווחים על הכאות וגם שני עצירים מתו בנסיבות שעדיין לא ברורות אך שעליהם היו סימני אלימות. כל אבדן צלם אנוש שלנו (והמלחמה המוצדקת והנחושה שלנו בארגון העברייני חמאס, שהאסטרטגיה שלו היא להתחבא מתחת לאוכלוסייה אזרחית שהוא הריבון שלה, אינה כזו והיא אכן מוצדקת לחלוטין!) הוא ניצחון לחמאס ולא פחות חמור: עדות לחולשה. רק חלש מכה אסיר. רק חלש מקדיש מזמנו היקר לצמצום התזונה של האסירים (בעוד הרצח ברחובות המגזר הערבי מגיע לשיאים שלא ייאמנו בימי כהונתו הכושלת; וזו גם אחריות של המגזר, כן? אבל בהחלט גם של המשטרה). האסירים הללו הם רשעים מרושעים. ועונש קבוע להם בחוק. הבה ננהג לפי החוק.

אני מבקר מעת לעת את "הארץ" וסיבותיי עמי. בראש ובראשונה, כי יחד עם "ידיעות" ו – Ynet, הוא אחד ממקורות המידע הראשיים שלי על הנעשה, ולא בכדי, כי הוא, כמוהם, אמין ומוצלח בעיניי באגפים רבים שלו. ומסיבה נוספת, שאולי מוחמצת על ידי רבים: "הארץ", בתרגומו לאנגלית, הוא כלי תקשורת רב השפעה מכיוון שהוא מביא לידיעת העולם עמדות "ניטראליות" או אף אנטי-ישראליות שלכאורה אין נכונות מהן כי הרי הן הודאת בעל דין, הן מה שהיהודים כתבו על עצמם! (מה המקבילה של "הארץ" אצל הפלסטינים, מעניין לשאול; אבל גם בזה בהחלט אין סימטריה). אבל הארץ" הוא כלי תקשורת חשוב ובמקרה הזה צודק לחלוטין.