מן הארכיון: ביקורת על "עד שיום אחד", של שמי זרחין, הוצאת "כתר"

המאמר כונס בספרי, "מבקר חופשי" (הקיבוץ המאוחד, 2019)

https://www.kibutz-poalim.co.il/a_free_critic

 

מאת אריק גלסנר, בתאריך מרץ 20, 2014 בשעה 1:26 PM, בקטגוריות מאמרים בנושאים ספרותיים. 4 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של איילת איילת  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 8:55 AM
    קישור לתגובה | להגיב

    מרתק.אחד מהביקורות הכי טובות שלך.
    ישר כוח!

  • תמונת הפרופיל של אמיל אמיל  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 12:14 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    בלי קשר לספר הזה דווקא, יש בעיה במצע הריאליסטי שלך.. העמדה ש'בחיים לא קורה כלום החיים משעממים' זה סובייקטיבי ומותר להרגיש כך כמובן, אבל באופן אובייקטיבי זה נהיה קצת מיושן, בגלל האפשרויות של המדע לשנות את חיינו ולהוציא אותם מהמהלך 'הטבעי' שאתה החלטת שהוא 'טבעי'. ברור שבאופן סובייקטיבי מותר תמיד ולנצח יהיה מותר בצדק סובייקטיבי להמשיך להרגיש ש'לא קורה כלום', אבל נראה לי שאתה חייב דחוף לעדכן את מושג 'הריאליזם' שלך.

  • תמונת הפרופיל של אריק גלסנר אריק גלסנר  ביום מרץ 21, 2014 בשעה 2:32 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    תודה איילת!

    אמיל – הערה מעניינת.

  • תמונת הפרופיל של אורה גור אש אורה גור אש  ביום אפריל 1, 2014 בשעה 7:49 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    מלבד הביקורת שלך, שהיא מעניינת ביותר ומעוררת מחשבה ושאלה, מהי כתיבה טבעית, לשיטתך?
    אני מאד מבקשת לדעת, האם נחוץ שרומן יהיה בו סיפור / עלילה?
    כלומר, האם ספר יכול להיות מרתק וטוב, גם אם אין בו סיפור ורצף של אירועים?
    אודה מאד לתגובתך. תודה.

כתיבת תגובה