הרהורים בעקבות קריאת "עד שיום אחד", של שמי זרחין ("כתר")

כאן מופיעה הרשימה

מאת אריק גלסנר, בתאריך פברואר 15, 2012 בשעה 2:29 PM, בקטגוריות Uncategorized. 4 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמונת הפרופיל של ז'ניה ז'ניה  ביום פברואר 15, 2012 בשעה 4:20 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    מאמר מעניין מאוד, תודה.
    דווקא יש היום ספרות פילוסופית אבל לא כאן. בריאליזם יש את וולבק, פוסטר-וואלאס ואומרים שגם פרנזן (לא קראתי), ואם אתה מוכן לחטוא בז'אנרים שנחשבים נחותים, יש את ניל סטיבנסון, צ'יינה מיאיויל ולב גרוסמן במד"ב/פנטזיה. בעצם גם מורקמי בריאליזם הפנטסטי, אם כי הוא בעייתי מסיבות אחרות.

  • תמונת הפרופיל של Avivit Mishmari avivamishmari  ביום פברואר 16, 2012 בשעה 12:58 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    תודה על רשימה מצוינת. מבהירה גם דברים שכתבת בעבר על מורקמי אם אינני טועה.

  • תמונת הפרופיל של Avivit Mishmari avivamishmari  ביום פברואר 16, 2012 בשעה 12:58 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    אני רואה שמורקמי כבר מופיע בתגובה שמעלי 🙂 (הייתכן שגם על יהודית קציר כתבת ברוח דומה?)

  • תמונת הפרופיל של אריק גלסנר אריק גלסנר  ביום פברואר 16, 2012 בשעה 3:08 PM
    קישור לתגובה | להגיב

    תודה על תגובתך, אביבה.
    על יהודית קציר לא כתבתי ברוח דומה ולא זכור לי אם כתבתי בכלל.
    "סוגרים את הים", על כל פנים, הוא ספר מרשים ו"למאטיס יש את השמש בבטן" פחות מרשים. אבל מעורר עניין. ויש בו משפט גדול אחד שאני נזקק לו לעתים בהקשרים מסוימים: "לעולם אל תצפה לרחמים מאלה הראויים לרחמיך". משהו כזה.

כתיבת תגובה