1. בישראל, הוגד לי, יש אנשים, שבמידה והם לא בבית בערב, נוהגים הם להקליט את מהדורת החדשות בערוצים המסחריים. על מנת שיוכלו לצפות בה במועד מאוחר יותר. שלא יפספסו פרק.
2. "עוד דקה נחזור", אומרת אילנה דיין ב"עובדה". אתמול. מדדתי. חלפו כשבע דקות של פרסומות ופרומואים עד ששבה התוכנית. כי כן: הטלביזיה – מכונת שקר ורמייה פשוטה. וזו עוד אילנה דיין, מה עושים, תארו לכם, אזובי הקיר?
3. איתי אנגל, הכתב שאוהבים לאהוב בבראנז'ה, מדבר בדיקציה אטית ואינטונציה מוטעמת כל כך. כי כן: כמו לילדים מפגרים.
4. הספרים בפרסומות לספרים ברדיו נשמעים כולם אותו דבר (ואולי גם נקראים?).
5. תהום פעורה בין הגסויות האנליות לגסויות הארוגניות (כך?). ערבוב ביניהן מעורר רתיעה. לכן, אחד הביטויים הוולגריים ביותר בשפה העברית הוא "התחרבנתי", במשמעות של קבלת וסת. ביטוי ששייך לעידן מסוים ולסקטור מסוים שהעידון לא היה מסגולותיו הבולטות.
6. בחנות ידועה להלבשה בדיזנגוף סנטר, בצומת מרכזי בלב ת"א, מורה שלט הפרסומת לצופים להתעדכן בסלנג, להתחבר כך לעיר ולקצבהּ (למשל, למילה "סופני", במשמעות של "יוצא דופן לטובה"). חלק מהסלנג הישראלי היום מוכתב מלמעלה, מנוכס על ידי השיווק והפרסום – ואילו חלק נכבד מהתרבות הגבוהה הישראלית בוקע מלמטה, כנגד כל המנגנונים הממשטרים של השוק.
7. החיזור והמין שבא בעקבותיו סותרים זה את זה. החיזור – כולו "אגו": מחושבות, שליטה, הבלטה עצמית. המין במיטבו – כולו "איד": ספונטניות, אבדן שליטה, מסמוס העצמי. לכן, יש משהו קומי במעבר מהיר מדי מהחיזור למין (כחלק מהקומיות הגדולה יותר של המין עצמו, כשהוא נצפה מפרספקטיבה לא להוטה).
8. סעיף 7 נכתב מזיכרון עמום, מיטשטש והולך. יש להתייחס אליו לפיכך בספקנות מסוימת…
מבקר חופשי 
תגובות
לחיזור או למין?
סת…ם בצחוק
כדאי לקרוא את ההרצאה שנשא קליי שירקי ומדברת גם על טלביזיה ותרבות והשינויים שאנו עוברים היום:
http://www.herecomeseverybody.org/2008/04/looking-for-the-mouse.html
הוא מדבר על כך שעידן הפנאי שעד עכשיו התמלא בטלוויזיה הולך ומתמלא בתכנים אחרים בזכות האינטרנט.
לשניהם לדאבוני…
(:
ובעצם:
):
שרון תודה.
אשתדל לעיין בדברים.
אולי אפשר שגם בחיזור יהייה יותר "איד" וככה הוא יהייה יותר ספונטני ויותר מהנה? (:
נהגי המוניות מבטיחים בקשר דקה, מגיעים תוך שבע, ואנחנו אסירי תודה.
אילנה דיין המשפטנית חוטאת בדקה שהיא בעצם רגע, אותה יחידת זמן לא מוגדרת.
ובמקומותינו, גם 7 נופל במסגרת הדקה
חני – אכן רעיון מצוין(:
לדוד: הנימה שבה נאמרה ה"דקה" הייתה "דקה" במשמעות החמורה של המילה. כך, לפחות, התרשמתי.
נשים בעיקר דואגות להכניס את הבטן
ספונטני, מתגלגל מעצמו. (או נכשל כליל). אם זכרוני אינו מטעני.
שמונה. העלית לי את הסעיף שמונה.
נו, שתדע שאתה לא לבד בנשיית המגע, בנקבת תהום רבה של ה… נו, שכחתי…
והרעיון של חני רק נשמע טוב. זה לא עובד.
בהקשר של אידים למיניהם אני מאחל לך (וגם לי)
שמחה לאיד.
אתה נראה כל כך נחמד ואתה מלא להט וידע ומבריק, איך לבחור כמוך יש כבר בעיות זכרון??
על התגובות.
למאיה-אם, אם אפילו למעצמה כמו ארה"ב היתה תקופת יובש, אז גם לי, הקטן,
(:
למה אתה מתכוון באומרך
"ואילו חלק נכבד מהתרבות הגבוהה הישראלית בוקע מלמטה, כנגד כל המנגנונים הממשטרים של השוק.
יש דוגמאות?