מבקר חופשי

יש שני סוגים של ניהיליזם: ניהיליזם בי-פולארי וניהיליזם סכיזופרני.

הניהיליזם מהסוג הראשון מאמין שדבר לא חשוב. לעתים הוא מכריז זאת בעליצות מאנית ("דבר לא חשוב – הכל הולך!") ולעתים ברפיון דיפרסיבי ("דבר לא חשוב – אז מה הטעם").

הניהיליזם מהסוג השני חש, במילים של ורד קלפטר, ש"הכל כל כך חשוב ולא חשוב". הניהיליזם הזה משוסע. רק כשנסתר ממנו הצד הבריא טועה הניהיליזם מהסוג השני לחשוב שהוא מן הסוג הראשון. ובדרך כלל טועה הוא לחשוב שהוא נידון להיות שרוי לעד בקוטב הדיפרסיבי שלו.