מבקר חופשי

תגובות

• רותי  ביום אוגוסט 1, 2022 בשעה 3:34 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  ניסיתי להיכנס לביקורת שלך ב"השילוח" על "אל תספר לאחיך" של מאיר שלו ואין אפשרות להיכנס. האם אפשר לקבל לינק אחר ?

  • אריק גלסנר  ביום אוגוסט 1, 2022 בשעה 6:22 PM

    קישור לתגובה | להגיב

    רותי, בדקתי כעת והלינק עובד.
    עלייך ללחוץ על המילים המודגשות "כתבתי להשילוח על הרומן האחרון של מאיר שלו" ולהמתין עד שהמאמר יעלה.

• אב  ביום אוקטובר 2, 2022 בשעה 9:15 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  *זהירות ספוילרים*

  הרושם המפתיע בשבילי והחריף שנשאר לי אחרי קריאת הספר הוא שהסיפור ה"אמיתי" בעצם לא נכתב. שהסיפור הוא בעצם על איטה ומיכל ונשארתי עם יותר שאלות מאשר תשובות.

  משתמע שהחיים של איטה ירדו מהפסים אחרי שהיא כפתה את הפרידה ממנו והוא מעולם לא התאושש. וכמעט כל מה שקורה לו מאז נבחן לאור הקשר הטראומטי הזה.
  גם הפגישה עם שרון, שזה לב הספר, מסתבר בסוף שיש לו קשר ישיר ולא רק עקיף עם מיכל. בעצם מבינים שכל הסיטאוציה גם מצד שרון וגם מצד איטה זה התחשבנות עם הנוכחות הלא נוכחת של מיכל.
  אז מה הייתה כוונת המשורר- האם הטוויסט הזה בעלילה לא נועד לספק לנו גם רובד חדש של הבנה?

  ייתכן שהמשמעות של הפגישה עם שרון היא מעין מציאת מפתח לקריאה חדשה של הקשר שלו עם מיכל.
  מאיך שאיטה מתאר את הקשר עם מיכל אפשר להבין שמבחינתו זו חוויה מיתית. שהוא חווה את הקשר כעין גורל משמיים (הזכייה האקראית של שניהם בהצטיינות, המפגש האקראי ברחוב שהוביל לדייט הראשון והמשיכה ההדדית). ולכן גם הפרידה היא כל כך טראומטית ולא פתורה עבורו.
  כמו שציינת בביקורת שלך, איטה אינו נרקסיסט אבל מצד שני, כמו שהוא מודע על עצמו- חסר לו עומק. "לא בצל עם שכבות". ונראה שככה שרון מרגישה בסוף ההתוודעות שלהם וככה הוא גם מצליח להבין ששרון חוותה אותו.
  ואז להבין שלמרות מה שהוא חווה ותפס במקור, בעצם הקשר עם מיכל לא היה מבוסס על מתאם אישיותי מספיק חזק וסופו היה להיגמר (כמו שנרמז שבני המשפחה הקרובים, אביו ומאיה, צפו מראש).
  מצד שני כל זה כאמור חסר בספר. יתרה מכך המספר מספר על הפגישה עם שרון שקרתה לפני שנים רבות ולא נראה שהמפגש תרם לו לאיזשהו שינוי מהותי בחיים- לא בתפיסה ולא במעשה. הוא מספר את הסיפור שנים אחרי, פחות או יותר באותו מקום שבו היה.