הערה קצרה על הכרך השני בסדרת פטריק מלרוז

כיוון שכתבתי על רתיעתי מהכרך הראשון בסדרת פטריק מלרוז של הסופר הבריטי, אדוארד סנט אובין ("אין דבר" שם הכרך), אעדכן שבינתיים קראתי גם את השני ("חדשות רעות"; השניים ראו אור לאחרונה בספריית "פועלים") ונהניתי למדי מהכתיבה הסאטירית החומצתית, העוסקת בחייו של הגיבור הצעיר המכור לסמים.
נכון, בסמים יש פאתוס, בניגוד להתמכרות לאוכל, מתנסח הגיבור ברגע אחד בספר, ומהפאתוס הזה בדיוק אני לא מתרשם. אבל גם הגיבור והסופר שותפים במידה מסוימת לעמדה זו! כך שהכל בסדר.
הקשר למרטין איימיס וג'וזף הלר ברור לכאורה. ותהיתי, מניין בעצם צמח הז'אנר הזה של הסאטירה החומצית הקודרת?
אני מניח שמהספרות האנגלית (אם כי "קנדיד" של וולטר גם עולה על הדעת). אבל מהי שושלת היוחסין הספרותית המדויקת? נשארתי בצריך עיון.
שבת שלום!
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: