קראתי לאחרונה בהנאה ובעניין שני ספרים ישראלים. "ג'ונסון 38" השנון של אביבית משמרי ו"המשורר והחשפנית" הקודח של אלי שמואלי. הם לא מושלמים, אבל התעשרתי מקריאתם ולא נגזלתי מזמני. הספר של משמרי, שמכונה בתת הכותרת "נובלת נכלולי נדל"ן", הוא קומדיה משעשעת שחוזקה (מלבד השנינות) דווקא אינו בתככי הנדל"ן אלא בדמותה של הגיבורה התל אביבית, רווקה אדוקה ומשוררת אדוקה. ואילו חוזקו של הרומן של שמואלי אינו בדמותו של הגיבור המשורר שמכריז מלחמת חורמה על ההתפרנסות הכרוכה לדידו בהתפשרות, אלא בתיאור מקטעים נרחבים של חיי עובדי קבלן למיניהם בישראל, עובדי קבלן שאינם גם משוררים.
נוח לספרים הללו שנבראו משלא נבראו ודבר זה אינו שכיח כל כך.
מבקר חופשי 
תגובות
אהבתי את ההסבר ההיסטורי שלך. אבל וקראתי רק פרק ראשון מה שנקרא, גם אותו לא סיימתי, לפי זה נראה לי שאתה מעט מתון בביקורת על הספר. על פניו מסכים שזה ספר שאנשים יאהבו ויגידו נהדר, אבל אם בקצת יותר ידע ואבחנה, אז לעיתים קרובות הוא מחבר בין קטעים במלאכותיות, ולכן לא כותב דברים שצריכים להיות שם. זה לא רק חיבורים רופפים זה גם תוכן חסר.
היה צ"ל 'מסכימה' כמובן.
אוי אוי התג' שלי בכלל על 'מלחמה וטרפנטין' סליחה.
אומר משהו כללי על תגובותייך/יך: ויכוח, או מחלוקת, יכול להיות רציני אם את/ה קורא/ת את הספר כולו ולא מסתפק/ת בפרק ראשון.
כן אבל. משערת שהבעייתיות המסוימת שהזכרת שיש בספר לאורכו, היא הדבר שמצאתי בהתחלתו, וזה כנראה ממשיך. אתה מסכים שזו בעייה מתמשכת? אתה אומר שאין את זה בהמשך? קריאת פרק ראשון: הרבה פעמים תופסים איך הספר מהפרק הראשון. אין ברירה אי אפשר לקרוא את כול הספרים אבל זה כנראה גם נכון בדרך כלל.
סליחה ששוב הסבר: לא התכוונתי לחיובי שכתבת על הספר. מסכימה, את זה קשה להכיר מפרק אחד. לא גמרתי אותו זה אולי עניין של טעם ואולי בגלל הבעייה שראיתי בכתיבה וכנראה היא לא עוצרת בפרק הראשון.
טרקבאקים
[…] "קומדיה משעשעת שחוזקה (מלבד השנינות)… בדמותה של הגיבורה התל אביבית, רווקה אדוקה ומשוררת אדוקה" – המבקר והסופר אריק גלסנר. […]