זיכרון של שיר

יש שירים ששמעתי בילדותי והותירו בי רושם גדול, וכשאני שומע אותם היום, אחרי שנים שלא שמעתי אותם, הסערה הרגשית שהם מחוללים בתוכי נובעת, כמובן, מהזיכרון שלי כילד, מזיכרון הסערה הרגשית שהם חוללו בי כילד. או אז אני ממהר ל"ויקיפדיה" או לאתרים אחרים ומנסה לאתר את השנה בה יצאו השירים האלה לרדיו או לטלוויזיה. כך אוכל למקם אותם בילדותי, במחוז הלא ממופה היטב שהיא הילדות. למלא כתמים ריקים במפה הזו.

אגב: כשאני מתבונן בילדיי הקטנים היום, אני מנסה למפות בשבילם את הילדות, להיות עד מבוגר לארץ הילדות שהופכת להיות מטושטשת יותר ויותר ככל שמתבגרים; אני גם מבין יותר את עצמי כילד דרכם.

בשבת האחרונה שמעתי ב103fm (שם משודרים שירים עבריים כל השבת) את השיר "קו האהבה" של ירדנה ארזי ("כמה נעים, חופש בלי תנאים […] הכל פתוח, לא בטוח […] הכל פרוע, לא ידוע, לאן ינוע קו האהבה"), שכתב, מסתבר לי כיום, אהוד מנור והלחין יאיר קלינגר.

באחת נזכרתי איך השיר הזה סחף אותי בילדותי. אולי ראיתי אותו ב"זהו זה"?

הייתה בו כזו הבטחה לשחרור, שבילדות ממלאת את כל כולנו כי אנחנו חושבים-בלי-לחשוב שהיא אפשרית היכנשהו בשלמותה, הייתה בו כזו הבטחה לחירות חסרת מעצורים, והרי הילדות היא אמנם הרבה דברים, אבל היא לבטח לא זמן של חירות.

והשיר הזה גם קשר את החירות הזו לאהבה, לאפשרות היתכנותה המפתיעה. וכיוון שהייתי מסובך בילדותי באהבה נכזבת ומיוסרת שנמשכה שנים על גבי שנים, השיר הזה כנראה נקשר לי בילדותי גם לסיפור ההוא.

וכמובן, את השיר שרה זמרת שהייתה בעיניי הילדותיות יפה מאד. מה שהוסיף לטעינוּת שלו בכל הקשריה.

אבל מתי יצא השיר? באיזה שלב בדיוק הייתי בילדות?

כאן נחלץ לעזרתי האינטרנט. השיר, לפי חיפוש ראשוני "ויקיפדיה", יצא בקיץ 1986 באלבום בשם "שוב בתמונה". ומה"ויקיפדיה" משתמע שהוא יצא במחצית השנייה של 1986.

במחצית השנייה של 1986 הייתי ילד בן 13. אבי נפטר ביוני של אותה שנה. איך יכולתי להינשא כך על גלי החירות וההבטחה של השיר הזה? זה לא נראה לי הגיוני. יש, כמובן, תהליכים לא מודעים שפעלו בי באותה תקופה בהקשר הזה, אבל עדיין לא נראה לי הגיוני שחוויה כמו זו שזכורה לי מהיכרותי הראשונה עם השיר מתאימה לאותה תקופה שבה כאבתי את היעלמותו הפתאומית של אבי, שאהבתי מאד מאד.

חזרתי ל"ויקיפדיה". בדיקה חוזרת ב"ויקיפדיה" לימדה אותי שהאלבום "שוב בתמונה" מ-1986 היה אלבום אוסף. ושלמעשה, השיר "קו האהבה" יצא בפעם הראשונה ב-1985 באלבום קודם של ירדנה ארזי בשם "דרישת שלום". ליתר דיוק, הוא יצא לקראת קיץ 1985. אני מצטט:

"אחריו יצא לקראת הקיץ הסינגל "קו האהבה" (מנור / קלינגר) שליווה את תוכנית הקיץ של רשת ג' בהגשת יגאל רביד ושהה 12 שבועות במצעד הפזמונים השבועי מהם שבועיים בפסגה".

ככל הזכור לי, לא האזנתי למצעדי הפזמונים או לרשת ג' באותן שנים (ברדיו האזנתי באותן שנים רק לתוכנית מערכונים ששודרה בצהרים, תוכנית שהאזנתי לה כשאני אוכל את ארוחת הצהריים שהגישה לי סבתי. אולי היא שודרה ברשת ג' בעצם?). ועדיין, הזיכרון שלי שאת השיר שמעתי ב"זהו זה" נותר עקשן (אם כי אולי אני מתבלבל עם השיר של "בנזין" "התחלה חדשה"? שיר שעורר בי תחושות חופש דומות – "זה הוא הזמן זה היום זה הרגע, החופש קורא לי מכל הכבישים" – וגם הוא, לפי הרשת, יצא ב-1985!)

כך או כך, ב-1985 הייתי עדיין ילד-עם-אבא, ילד שיכול להיסחף בשיר על "חופש בלי תנאים", ילד שכמה ש"קו האהבה" ינוע לכיוונו.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עמי ברנד  ביום פברואר 10, 2020 בשעה 12:01 PM

    מרגיש שותף לתחושות שתיארת. ירדנה ארזי הייתה האיידול של הילדות המוקדמת שלי. לפני שהבנתי באנגלית איפשרה לי להתקדם לסמיתס, לקייט בוש, לפיטר גבריאל ולקיור.
    "קו האהבה" היה גם אצלי המנון של חופש. דימוי תמים שהולם את הגיל שהיינו בו כשהשיר הזה יצא. עוד לא ידענו שגם בגיל 12-13 החיים לא נותנים פטור מאותן חוויות שמונעות מאיתנו להיסחף עם התקווה של חופש בלי תנאים.
    לגבי הכמיהה המוכרת ש"קו האהבה" ינוע גם לכיווננו, נדמה לי שזה דרש עוד כמה שנים קשות, אבל הוא נע בסוף, לא?

  • צור ארליך  ביום פברואר 10, 2020 בשעה 9:39 PM

    כילד בן גילך, בזכותך אני מבין עכשיו באיחור של דור מה זה "בחופש נטנעים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: