מבקר חופשי

יש שירים ששמעתי בילדותי והותירו בי רושם גדול, וכשאני שומע אותם היום, אחרי שנים שלא שמעתי אותם, הסערה הרגשית שהם מחוללים בתוכי נובעת, כמובן, מהזיכרון שלי כילד, מזיכרון הסערה הרגשית שהם חוללו בי כילד. או אז אני ממהר ל"ויקיפדיה" או לאתרים אחרים ומנסה לאתר את השנה בה יצאו השירים האלה לרדיו או לטלוויזיה. כך אוכל למקם אותם בילדותי, במחוז הלא ממופה היטב שהיא הילדות. למלא כתמים ריקים במפה הזו.

אגב: כשאני מתבונן בילדיי הקטנים היום, אני מנסה למפות בשבילם את הילדות, להיות עד מבוגר לארץ הילדות שהופכת להיות מטושטשת יותר ויותר ככל שמתבגרים; אני גם מבין יותר את עצמי כילד דרכם.

בשבת האחרונה שמעתי ב103fm (שם משודרים שירים עבריים כל השבת) את השיר "קו האהבה" של ירדנה ארזי ("כמה נעים, חופש בלי תנאים […] הכל פתוח, לא בטוח […] הכל פרוע, לא ידוע, לאן ינוע קו האהבה"), שכתב, מסתבר לי כיום, אהוד מנור והלחין יאיר קלינגר.

באחת נזכרתי איך השיר הזה סחף אותי בילדותי. אולי ראיתי אותו ב"זהו זה"?

הייתה בו כזו הבטחה לשחרור, שבילדות ממלאת את כל כולנו כי אנחנו חושבים-בלי-לחשוב שהיא אפשרית היכנשהו בשלמותה, הייתה בו כזו הבטחה לחירות חסרת מעצורים, והרי הילדות היא אמנם הרבה דברים, אבל היא לבטח לא זמן של חירות.

והשיר הזה גם קשר את החירות הזו לאהבה, לאפשרות היתכנותה המפתיעה. וכיוון שהייתי מסובך בילדותי באהבה נכזבת ומיוסרת שנמשכה שנים על גבי שנים, השיר הזה כנראה נקשר לי בילדותי גם לסיפור ההוא.

וכמובן, את השיר שרה זמרת שהייתה בעיניי הילדותיות יפה מאד. מה שהוסיף לטעינוּת שלו בכל הקשריה.

אבל מתי יצא השיר? באיזה שלב בדיוק הייתי בילדות?

כאן נחלץ לעזרתי האינטרנט. השיר, לפי חיפוש ראשוני "ויקיפדיה", יצא בקיץ 1986 באלבום בשם "שוב בתמונה". ומה"ויקיפדיה" משתמע שהוא יצא במחצית השנייה של 1986.

במחצית השנייה של 1986 הייתי ילד בן 13. אבי נפטר ביוני של אותה שנה. איך יכולתי להינשא כך על גלי החירות וההבטחה של השיר הזה? זה לא נראה לי הגיוני. יש, כמובן, תהליכים לא מודעים שפעלו בי באותה תקופה בהקשר הזה, אבל עדיין לא נראה לי הגיוני שחוויה כמו זו שזכורה לי מהיכרותי הראשונה עם השיר מתאימה לאותה תקופה שבה כאבתי את היעלמותו הפתאומית של אבי, שאהבתי מאד מאד.

חזרתי ל"ויקיפדיה". בדיקה חוזרת ב"ויקיפדיה" לימדה אותי שהאלבום "שוב בתמונה" מ-1986 היה אלבום אוסף. ושלמעשה, השיר "קו האהבה" יצא בפעם הראשונה ב-1985 באלבום קודם של ירדנה ארזי בשם "דרישת שלום". ליתר דיוק, הוא יצא לקראת קיץ 1985. אני מצטט:

"אחריו יצא לקראת הקיץ הסינגל "קו האהבה" (מנור / קלינגר) שליווה את תוכנית הקיץ של רשת ג' בהגשת יגאל רביד ושהה 12 שבועות במצעד הפזמונים השבועי מהם שבועיים בפסגה".

ככל הזכור לי, לא האזנתי למצעדי הפזמונים או לרשת ג' באותן שנים (ברדיו האזנתי באותן שנים רק לתוכנית מערכונים ששודרה בצהרים, תוכנית שהאזנתי לה כשאני אוכל את ארוחת הצהריים שהגישה לי סבתי. אולי היא שודרה ברשת ג' בעצם?). ועדיין, הזיכרון שלי שאת השיר שמעתי ב"זהו זה" נותר עקשן (אם כי אולי אני מתבלבל עם השיר של "בנזין" "התחלה חדשה"? שיר שעורר בי תחושות חופש דומות – "זה הוא הזמן זה היום זה הרגע, החופש קורא לי מכל הכבישים" – וגם הוא, לפי הרשת, יצא ב-1985!)

כך או כך, ב-1985 הייתי עדיין ילד-עם-אבא, ילד שיכול להיסחף בשיר על "חופש בלי תנאים", ילד שכמה ש"קו האהבה" ינוע לכיוונו.