הערה על הקולנוע העכשווי

"אהבה בימים קרים" הוא סרט פולני המוצג בימים אלה בבתי הקולנוע וזוכה לתשבחות רבות. הוא גם מועמד לאוסקר.

אחרי כמעט שני עשורים של התעניינות לוהטת בקולנוע (למשל: במשך שנים הייתי מנוי בסינמטק וראיתי לפחות שני סרטים בשבוע), בשנים האחרונות אני מדיר רגלי מבתי הקולנוע (וגם מסדרות טלוויזיה, שכביכול החליפו אותו; אבל זה עניין לפוסט אחר). נכון, גם בגלל שיש לי ילדים ואין לי זמן, אבל, בעיקר, כי המדיום הוויזואלי הנרטיבי חדל לקרוץ לי. הלכו ופחתו החוויות המשמעותיות שהקולנוע בן זמננו סיפק לי (הסרט האחרון שהתרשמתי ממנו היה "נימפומנית" של לארס פון טרייר).

אחת לשנה, אולי, אני רואה סרט. ומכיוון ששיבחו כל כך את הסרט הזה הלכתי לראותו. זה לא סרט גרוע, אבל בהחלט זה לא סרט טוב ולו הייתי יודע מה יהיה טיב החוויה מראש – לא הייתי טורח. התפיסה של האהבה בסרט גובלת בקיטש. תפניות העלילה לא לגמרי מנומקות. את העניין הרב ביותר עורר אצלי תיאור החיים בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה ואיסוף מנגינות עם והתקנתן בידי המוזיקאי הגיבור לצורכי מופע לקהל מטרופוליני (בעידוד המפלגה הקומוניסטית, שעשתה במנגינות הללו שימוש אידאולוגי מובן מאליו).

אבל מה שמפריע לי בקולנוע (ובטלוויזיה) הוא בעיקר דבר מה אחר. הצורך של המדיום הזה בקונקרטיזציה של הרגשות, בהחצנה שלהם, ב"אקטינג אאוט" שלהם – בצורה שפוגעת באמינות ובמעודנות כאחת.

למשל, מדוע המוזיקאי המאוהב, שאהובתו חזרה לפולין בעוד הוא נשאר בפריז, צריך לבטא את "ירידתו מהפסים" בנגינה רעשנית ולא מותאמת במועדון הלילה בו הוא עובד? הוא לא יכול להיות סתם עצוב ומדוכא ללא ביטוי חיצוני דרמטי? אלא שזה לא "קולנועי". וכשזה "קולנועי" זה גס ולא אמין, כאמור.

למשל, מדוע המוזיקאי, שאהובתו ברחה ממנו, צריך לחפש כאחוז תזזית אחריה בבית המפיק הצרפתי שהוא חושד בו שניהל איתה רומן, תוך פתיחת כל דלתות הבית כולל דלת חדר השינה ובה הבחורה העירומה הבלתי נמנעת (שאינה אהובתו) ומילמול ההתנצלות הבלתי נמנע גם הוא. מדוע לא יכול היה המפיק כבר עם כניסתו של המוזיקאי לביתו לומר לו את מה שהוא אומר לו לבסוף: אהובתך חזרה לפולין. בלי כל הטרררם. אלא שזה לא "קולנועי" (וגם היינו מפסידים ציצים של בחורה לא קשורה שהבליחה לשנייה; ואני האחרון שיזלזל בציצים). וכשזה כן "קולנועי" זה לא אמין וגס.

או, למשל, מדוע צריך הגבר לסטור לאישה שמכריזה ששכבה עם אחר על מנת לעורר את רגשותיו? מה עם מריבות מילוליות וארסיות לוהטות (וזה עוד סרט פולני!) ללא ההכאה המלודרמטית הקלישאית. אלא שזה לא "קולנועי" וכו'.

אני והקולנוע כבר לא. ונראה לי שזה לא אני – זה הוא.

הספרות נמצאת לטעמי כיום במצב טוב בהרבה. ולכל מי שלא מבין את גדולתו של קנאוסגורד, שמתמקד בדיוק ברגעים הלא קולנועיים, רגעי הסרק כביכול, בהכנות, בסידורים, בהתרוצצות המחשבות הזניחות והלא זניחות, בעולם הפנימי, בשגרתי, ברגיל, ביומיום שאדם דש בעקביו – כדאי לצפות ב"אהבה בימים קרים".

אם זה הקולנוע העכשווי בשיאו, אז הקולנוע בבעייה חמורה מאד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרה קנולר  ביום פברואר 16, 2019 בשעה 4:11 PM

    זה ישמע לא אמין, אני יודעת. אני צופה בסרט הפולני המדובר ברגעים אלה ממש, ועצרתי בערך באמצעו. בעוונותיי הורדתי אותו ואני מנסה לצפות בו ללא תרגום, בוחנת מה נותר משפת האם הדלה שנותרה למי שעלתה מפולן ארצה בגיל 4. ציינתי לעצמי שלמעט השירים, שעוררו בי געגוע מהסוג הלא מובן שיש לעתים למשהו שלא הכרת מעודך, לא מצאתי עניין בעלילה. והנה, אני פותחת את הפוסט שלך ומתקשה להאמין. כמי שמצרה על כל דף שאני מעבירה בספרים של קנאוסגורד, כי זה מקרב אותי לסופו, אני מזדהה לחלוטין עם דבריך. תודה!

  • אריק גלסנר  ביום פברואר 17, 2019 בשעה 8:23 PM

    תודה שרה על תגובתך.

  • טל לוי  ביום פברואר 18, 2019 בשעה 10:23 PM

    מסכים איתך לגבי הסרט הספציפי אבל לדעתי אתה חוטא כאן ההכללה ובמגמתיות.
    אז נכון שהקולנוע המסחרי, ובתוכו גם זה המתחפש לאמנותי למטרות מסחריות (עיין ערך 'רומא'), גס, מוחצן יתר על המידה ובעיקר לא מעניין, אבל יש גם קולנוע אחר שלא נופל מקנאוסגרד באיכות ובעידונו. פשוט לא כותבים עליו בעיתונים.
    לטעון שהקולנוע בבעיה חמורה בגלל שלא אהבת את 'אהבה בימים קרים זה כמו לטעון שהספרות פשטה את הרגל כי לא אהבתי את הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה.

  • אריק גלסנר  ביום פברואר 19, 2019 בשעה 8:11 AM

    מקבל את ההערה. רק אומר שההימנעות שלי מהקולנוע העכשווי הייתה תהליך הדרגתי של אכזבה מעשרות סרטים. אבל זה נכון שאם איני רואה כיום כמעט סרטים עכשוויים איני יכול לחוות דעה ולבטח דעה גורפת על המצב כיום. לכן הייתי מעט זהיר וכתבתי ש"אם זה הקולנוע בשיאו אז וכו'".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: