מבקר חופשי

תגובות

• zefi  ביום יוני 4, 2018 בשעה 9:56 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  הי אריק,

  אני לא יודעת אם כתובת המייל הזאת מגיעה בסופו של דבר אלייך, אבל אנסה בכל זאת.

  אני מנויה על הבלוג שלך וקוראת בדבקות את המלצותיך.
  לאחרונה קראתי את "מדוע איני כותב".
  ליוויתי אותך לכל אורך הספר והתחברתי בנקודות רבות למה שכתבת.
  לקראת הסוף, כשכתבת שבשבעה על פטירתו של אביך הגיעו עמיתים שלו מביה"ס כצנלסון
  בכפר סבא,
  הבנתי שהכרתי את אביך.
  זאת היתה הכרה מאד חזקה בשבילי, כקוראת של הספר.

  אמנם אביך לא היה המורה שלי, אבל הכרתי אותו מבית הספר. דמותו, עם השיער
  המתולתל, המשקפיים והכיפה, זכורה לי היטב.
  כמי שבעצמה מגיעה ממשפחה בעלת רקע של כיפות סרוגות, הרגשתי תמיד חיבה למורה
  לתלמוד.
  בסוף השנה בה סיימנו את התיכון (1986) אביך נפטר ולנו ביטלו את מסיבת הסיום
  בשל האבל, ונשארנו עם טקס צנוע בלבד (זה היה לגמרי מובן).

  כך יצא שאהבתי את ספרך, והתחברתי אליו גם ממקום שהיה לחלוטין בלתי צפוי
  מבחינתי.
  המשך לכתוב (למרות שאינך כותב).

  בברכה,
  צפי הדר – ריכטר.

  בברכה,

  צפי הדר – ריכטר
  054-5661414.

  אם יש לכם דקה, אני מזמינה אתכם לבלוג שלי:
  ברקיע השביעי.

• אריק גלסנר  ביום יוני 4, 2018 בשעה 10:03 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  צפי, אני מודה לך מאד על דברייך המרגשים.

• Shosh  ביום יוני 4, 2018 בשעה 11:31 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  יישר כוח אריק יקר. המשך ליצור ו. ולכתוב ביקורות מאירי עיניים. אני תמיד שמחה לקרוא אןתך.
  ברכות מהלב!
  שושנה חן

  Sent from my iPhone

  >

• אריק גלסנר  ביום יוני 4, 2018 בשעה 11:57 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  תודה רבה, שוש!