על פוסט-הומניזם וספרות

המאמר כונס בספרי, "מבקר חופשי" (הקיבוץ המאוחד, 2019)

https://www.kibutz-poalim.co.il/a_free_critic

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ארז  ביום דצמבר 14, 2017 בשעה 3:40 PM

    הוצאת לי את המלים מהפה. כבוד!

  • AHUVA ILAN  ביום דצמבר 14, 2017 בשעה 4:35 PM

    הצלחת להביא להבנה עמוקה ביותר של "הפוסט-הומניזם" בספרות, נפלא!

  • אריק גלסנר  ביום דצמבר 14, 2017 בשעה 9:17 PM

    תודה רבה על תגובותיכם!

  • רותי דרור-אוריאלי  ביום דצמבר 15, 2017 בשעה 1:58 PM

    תודה על ההסבר מאיר העיניים

  • יעל  ביום דצמבר 16, 2017 בשעה 10:31 AM

    תודה, אריק.
    מסה מעמיקה ומדויקת. גם אני, כמו המגיבים הקודמים, שותפה לדעות אלה.
    אני חייבת לומר שאני שותפה גם לביקורת על יובל נח הררי – כתיבתו המבריקה והסוחפת מטשטשת לא מעט פירכות והטיות. לא קראתי את הספר השני, העתידני, שהוא ספקולטיבי בהגדרה, אבל כבר בספר הראשון יש למשל הטיה לטובת צמחונות והומוסקסואליות. אני צמחונית מושבעת ואין לי דבר נגד נטיות מיניות כלשהן, אבל יש לי התנגדות לדעות שמוצגות כעובדות. דוגמה לפירכה לוגית פוסט-הומניסטית מהספר הראשון: ההתייחסות הרומנטית ללקטות לעומת ההתקפה על החקלאות. כמה נעים להיות לקט, לדעת הררי, וכמה קשה לעבוד בשדה. העובדה היא שהחקלאות פרנסה הרבה יותר בני אדם, כלומר כנראה שהרבה פחות מהם מתו מרעב ומסכנות אחרות. ארשה לעצמי קצת ציניות: קל לזלזל בביטחון תזונתי כשאתה פרופסור עם קביעות באוניברסיטה העברית…
    לטרנדים הפוסט-אנושיים שאתה מציין יש להוסיף את האל-הוריות. תמיד היו אנשים שיכלו להוליד צאצאים ובחרו שלא לעשות כך, זו החלטה אישית של כל אדם וזה בסדר גמור, אבל כעת זו נעשתה אידיאולוגיה ויש לה דוברים נלהבים. אני תוהה אם המטרה היא שלא יהיו בני אדם על כדור הארץ.

    • קרן  ביום דצמבר 19, 2017 בשעה 3:45 PM

      יעל,
      עד כמה הלחץ האינסופי מגיל ילדות, משפיע על היותה "החלטה אישית של כל אדם"? קצת נסחפת ואולי את מרגישה מאוימת. אופציית האלהורות מדוברת עכשיו, במקום להסתתר. וזה טוב שהיא מדוברת, שנשים מדברות עליה כעל בחירה אפשרית, שגם היום רבות מאוד לא יכולות לעשות, מכל מיני סיבות חברתיות, דתיות וכלכליות. מכאן כבר הגעת לאידיאולוגיה של הכחדה?

  • אריק גלסנר  ביום דצמבר 16, 2017 בשעה 10:56 AM

    תודה רבה על הערותייך, יעל.

  • carmelal1  ביום דצמבר 18, 2017 בשעה 5:35 PM

    נכון שלא ידעתי ולא שמתי לב ולא הבנתי לעומקן את התפישות הפוסט הומניסטיות
    בספרות ובפילוסופיה אולי (האם הררי הוא פילוסוף – שאלה במקומה) הרווחות יותר
    עכשיו מאשר אי פעם, על פי מה שתיארת. נכון, ובכל זאת אינני מייחסת להן חשיבות
    כה רבה. הדברים נראים לי, במבט לגמרי לא מעמיק, די "אופנתיים". ובשבילי זה
    מספיק כדי להסתייג ולהתרחק מהם. תודה על ההסברים שלך!

    http://www.lachish-maman.com/

    בתאריך 14 בדצמבר 2017 בשעה 10:46, מאת מבקר חופשי :

    > אריק גלסנר posted: "פורסם לראשונה, בשינויים מסוימים, במדור לספרות ב"7
    > לילות" של "ידיעות אחרונות" הנובלה "חתולה אורחת" (הוצאת "כתר", מיפנית:
    > עינת קופר) של הסופר היפני טקשי היראידה, שראתה אור במקור ב-2001 ותורגמה
    > לעברית לאחרונה, מציבה במרכזה דמות של חתולה שהופכת להיות"
    >

להגיב על קרן לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: