עוד מאמר נאה, הנוקט עמדת ביניים, בפולמוס החשוב של דורנו, שהנו: האם ניתן להסביר את הקיום האנושי בכללותו – כולל התודעה – באמצעות אנלוגיה לחיי החיות או באמצעות תפיסתו של המוח כמחשב-מכונה מתוחכם, ותו לא. הפולמוס המעניין במיוחד אינו ניטש בין אנשי מדע ורוח חילוניים מול דתיים, אלא בין אנשי מדע ורוח אתאיסטיים, בינם לבין עצמם (ואני מקווה לכתוב על זה בעתיד).
זה – ולא העלאת גירת ההבדלים האנכרוניסטיים בין מזרחים לאשכנזים (ובכנות – מבלי לזלזל במצוקת המקופחים!) – הפולמוס המרכזי של דורנו. על פולמוסים אחרים הלוהטים היום בציבוריות הישראלית ניתן להמשיל את משלו הגדול של טולסטוי ב"סיפורי סבסטופול", המספר איך בהפסקת האש במלחמת קרים שוחחו החיילים הרוסיים והצרפתיים אלה עם אלה, מעבר לקווי החפירות. ומעיר טולסטוי הערה – שכאמור היא משל גדול הרלוונטי למציאויות רבות – שנושאי השיחה בין החיילים לא נקבעו לפי מה שהטריד אותם באמת (המלחמה, למשל), אלא נותבו לפי המילים הצרפתיות המוגבלות שידעו להוציא מפיהם החיילים הרוסיים.
גם אנחנו, בלהגנו הפובליציסטי, משוחחים הרבה פעמים לא על מה שחשוב באמת – אלא על מה שאנחנו מכירים ויודעים לשוחח עליו.
הכותב של המאמר ב"אטלנטיק", פרופסור לפסיכולוגיה, מותח ביקורת חשובה על הנטייה התקשורתית להבליט את המחקרים בעלי הממצאים האנטי-אינטואיטיביים על חשבון המחקרים בעלי הממצאים הקומונסנסיים. הנטייה הזו חודרת לתחומי היכל המדע עצמו, ומשפיעה בסוגיה אלה מחקרים נעשים. תוצאתה הפומבית והמסוכנת – המתפרסמת תדיר בעיתונים – היא הנמכת רוחנו לממדים ימי-ביניים מצומקים (איננו יודעים כלום על העולם, כי הרי הכל הפוך ממה שאנו חושבים, כך הרי גילה "המדע", אותו אל כל יכול של תקופתנו).
הנה הציטוט הרלוונטי:
A more general problem with the conclusions that people draw from the social-psychological research has to do with which studies get done, which papers get published, and which findings get known. Everybody loves nonintuitive findings, so researchers are motivated to explore the strange and nonrational ways in which the mind works. It’s striking to discover that when assigning punishment to criminals, people are influenced by factors they consciously believe to be irrelevant, such as how the attractive criminals are, and the color of their skin. This finding will get published in the top journals, and might make its way into the Science section of The New York Times. But nobody will care if you discover that people’s feelings about punishments are influenced by the severity of the crimes or the criminals’ past record. This is just common sense.
תגובות
הי אריק, כל עוד ימשיכו לכתוב מזרחיים (עם שני י׳) ואשכנזים (עם י׳ אחת), אני לא חושב שההבדלים יהפכו אנכרוניסטיים.
אתקן!