הנה האתר החדש-דנדש (אני לא מאמין שכתבתי את הצירוף הזה…) והמסקרן של "ארץ אחרת"
והנה המאמר שלי בתוכו, על מושג "התרבות", בעקבות ספרו של זיגמונט באומן "תרבות בעולם מודרני נזיל".
שתי הערות על המאמר:
1. המאמר מכיל, כמדומני, יותר שאלות מתשובות. בניגוד לצייטגייסט – אני לא סבור שזה לשבחו של מאמרי. מצד שני, מה אעשה ואיני יכול להציב סימני קריאה במקומות שהם אצלי בסימני שאלה.
2. יש לזכור שבאומן (ומאמרי בעקבותיו) מתייחס לתרבות בעיקר מפרספקטיבה סוציולוגית. יש הבדל גדול מאד במבט מפרספקטיבות אחרות: פילוסופית, למשל, או פסיכולוגית.
תגובות
מאמר מעניין מאוד.
ובכל זאת, למה כתבת את הביטוי הזה בהפנייה? אולי להדגים את "הבררנות המזערית"? אירוניה עצמית על הסנוביות התרבותית? רק ככה אני יכולה לקבל אותו בלי להרגיש בחילה.
כן, זה ביטוי קשה, אין מה לומר 🙂 פליטת קולמוס.
היי אריק רציתי לשתף במחשבה ,לא מצאתי מקום אחר או את המייל שלך אז לא נור לי אלא להגיב על מאמרך בנושא התרבות.
כנראה שדובר כבר על כך שהדור הזה "שייך לצעירים" והתכונות המשוייכות לצעירים הם פולשות לחיי כולם בתור המודל הנכון.
בין אם זה תרבות לבוש (מבוגרות מתלבשות כמו צעירות)ואולי גם לגבי הבידור הפופולרי.
אני שמתי לב שבכך שזמנו מאופיין במירוץ הטכנולוגי הזה והצעירים הם השולטים ברזי הגאדג'טים והמושגים והכפתורים והאפליקציות.בכך שנושאים עיניים לקידמה הטכנולוגית נושאים עיניים לדור החדש האוחז ביד רמה בטכנולוגיה הזו.דוגמא טיפשית היא "מנהג הקרנת המצגות" ,ברור שזה לא מעניין אף אחד ,אבל הצירוף של הצעירים (חברי הזוג המאושר) והטכנולוגיה שהם יצרו (הסרטון המשוכלל) "מכריחים " את כל האורחים המבוגרים לצפות בפלא ולהתרשם.
דורון
תודה על הערתך, דורון. מי ייתן ותקוצרנה המצגות בחיינו 🙂
תודה רבה על המאמר! נקודה שאשמח אם תסביר : כתבת שבעצם יש אינפלציה של יוצרים ויצירות, אז גם אם היצירות טובות אין להן מעמד. רציתי לשאול אולי גם "הטובה" נהייתה לא טובה במיוחד כי יש רבות כמוה. אולי מהשפע נכנסנו לעולם שבו אין יצירות "טובות". הכול בינוני מקסימום.