1. "ילד בן אצילים [ה]מבקש ללמוד שלא לשם רווח (שהרי תכלית כה נלוזה אינה יאה לחִנן ולחסדן של המוזות, מה גם שהיא מכוונת אל הזולת ותלויה בו), ואף לא לשם טובות הנאה חיצוניות" (מתוך, "על חינוך הילדים", "המסות" כרך א'. מצרפתית: אביבה ברק).
ראו איזה אתוס הפוך לשלנו, ועד כמה הוא מרענן! לא ללמוד משהו "פרקטי", כי זה בזוי ומכוון אל הזולת; כי הרי ה"פרקטי" הוא מה שאחרים – בדמות "השוק" – מוצאים בו ערך!
2. ביקורת ספרות שנונה בת המאה ה-16 על בן המאות הראשונות לספירה:
"פלוטרכוס [הביוגרף היווני הידוע] מבכר שנהללו על כוח השיפוט שלו ולא על ידיעותיו; הוא מעדיף שנשתוקק אליו יותר מאשר נשבע ממנו [ולכן הוא לאקוני]" (שם).