-
קטגוריות
- English
- Uncategorized
- אקטואליית מי-טו
- בוק ריפורט – חוות דעת קצרות על ספרים
- ביקורות ספרות – מעריב
- ביקורות ספרות קצרצרות
- ביקורת לשבת
- הודעות
- הטור "מבקר חופשי" – עיתון "מקור ראשון"
- הנוירוזה שלי – מסה אישית
- הרומן שלי "מדוע איני כותב" – ראיונות והמלצות
- כמה קטעים מעבודת המאסטר
- מאמרים בנושאי תרבות
- מאמרים בנושאים ספרותיים
- מגזין "מוצ"ש" של "מקור ראשון"
- מחאת 2023: מאמרים על "יהודית ודמוקרטית"
- מסות ב"השילוח"
- מסות וולבקיאניות
- ניסויים בניאו-ג'ורנליזם
- עובר ושב
- על ביקורת הספרות
- פרוזה
- שבעה לילות "ידיעות אחרונות"
-
ארכיון
- מאי 2023
- אפריל 2023
- מרץ 2023
- פברואר 2023
- ינואר 2023
- דצמבר 2022
- נובמבר 2022
- אוקטובר 2022
- ספטמבר 2022
- אוגוסט 2022
- יולי 2022
- יוני 2022
- מאי 2022
- אפריל 2022
- מרץ 2022
- פברואר 2022
- ינואר 2022
- דצמבר 2021
- נובמבר 2021
- אוקטובר 2021
- ספטמבר 2021
- אוגוסט 2021
- יולי 2021
- יוני 2021
- מאי 2021
- אפריל 2021
- מרץ 2021
- פברואר 2021
- ינואר 2021
- דצמבר 2020
- נובמבר 2020
- אוקטובר 2020
- ספטמבר 2020
- אוגוסט 2020
- יולי 2020
- יוני 2020
- מאי 2020
- אפריל 2020
- מרץ 2020
- פברואר 2020
- ינואר 2020
- דצמבר 2019
- נובמבר 2019
- אוקטובר 2019
- ספטמבר 2019
- אוגוסט 2019
- יולי 2019
- יוני 2019
- מאי 2019
- אפריל 2019
- מרץ 2019
- פברואר 2019
- ינואר 2019
- דצמבר 2018
- נובמבר 2018
- אוקטובר 2018
- ספטמבר 2018
- אוגוסט 2018
- יולי 2018
- יוני 2018
- מאי 2018
- אפריל 2018
- מרץ 2018
- פברואר 2018
- ינואר 2018
- דצמבר 2017
- נובמבר 2017
- אוקטובר 2017
- ספטמבר 2017
- אוגוסט 2017
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- דצמבר 2016
- נובמבר 2016
- אוקטובר 2016
- ספטמבר 2016
- אוגוסט 2016
- יולי 2016
- יוני 2016
- מאי 2016
- אפריל 2016
- מרץ 2016
- פברואר 2016
- ינואר 2016
- דצמבר 2015
- נובמבר 2015
- אוקטובר 2015
- ספטמבר 2015
- אוגוסט 2015
- יולי 2015
- יוני 2015
- מאי 2015
- אפריל 2015
- מרץ 2015
- פברואר 2015
- ינואר 2015
- דצמבר 2014
- נובמבר 2014
- אוקטובר 2014
- ספטמבר 2014
- אוגוסט 2014
- יולי 2014
- יוני 2014
- מאי 2014
- אפריל 2014
- מרץ 2014
- פברואר 2014
- ינואר 2014
- דצמבר 2013
- נובמבר 2013
- אוקטובר 2013
- ספטמבר 2013
- אוגוסט 2013
- יולי 2013
- יוני 2013
- מאי 2013
- אפריל 2013
- מרץ 2013
- פברואר 2013
- ינואר 2013
- דצמבר 2012
- נובמבר 2012
- אוקטובר 2012
- ספטמבר 2012
- אוגוסט 2012
- יולי 2012
- יוני 2012
- מאי 2012
- אפריל 2012
- מרץ 2012
- פברואר 2012
- ינואר 2012
- דצמבר 2011
- נובמבר 2011
- אוקטובר 2011
- ספטמבר 2011
- אוגוסט 2011
- יולי 2011
- יוני 2011
- מאי 2011
- אפריל 2011
- מרץ 2011
- פברואר 2011
- ינואר 2011
- דצמבר 2010
- נובמבר 2010
- אוקטובר 2010
- ספטמבר 2010
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007
-
תגובות אחרונות
ביקורת שלי על "… על על "הפרטים שהושמטו",… על מאיר שלו | מבקר ח… על בעקבות פטירתו של מאיר שלו… עמרי ל על על "מהתלה אינסופית",… מרית בן ישראל על ביקורת על "קרדיט" של… אריק גלסנר על ביקורת על "קרדיט" של… -
Blogroll
- "מרכז הרב" 1989
- איבוד בתולין או: חזרה בשאלה
- אינטלקטואלים בשמאל
- בעיקר על אורוול
- בעיקר על ורגס יוסה
- בעיקר על זבאלד
- בעיקר על מאיה קגנסקאיה
- בעיקר על מונטיין
- בעיקר על נועה ירון
- בעיקר על פלובר
- בעיקר על תומס ברנהארד ומריאס
- ברנר והיהדות; ביקורת על ספרו של אבי שגיא
- ברנר והיהודים, ברנר ו"הזקן החכם"
- גבריות במיל – רשימות של מילואימניק
- דוסטוייבסקי בשנות ה – 60
- המישור, ההר והעיר
- הספרות הישראלית 2005 – 2007 מיפוי והמלצות
- הספרות הישראלית 2008
- הספרות והלם ההווה; הספרות והסקס
- הערה על הרומן היום
- השמאל והסאטירה הישראלית
- חזרה בשאלה ופוליטיקה
- לקראת ספרות פוסט-פוסט-מודרנית
- מאמר בחמישה חלקים "הארץ" 2003-2004
- מומלצי 2009
- מסע לפולין 1989
- מריטוקרטיה
- משהו על "סיינפלד"
- משהו על ברנר וצ'יק-ליט
- משהו על הבריטים
- משהו על שירה ואבידן
- עוד דברים
- על "שדים"
- על אגור שיף
- על אופיר טושה-גפלה
- על אורלי קסטל-בלום
- על אורלי קראוס-ויינר
- על איל מגד
- על אמיר גוטפרוינד
- על אמלי נותומב
- על אנדי וורהול
- על אשכול נבו
- על ביקורת הספרות – מבחר
- על ג'ון באנוויל
- על דב אלבוים
- על דרור בורשטיין
- על הספרות היום; על הקריאה בלילה
- על הרומנים הראשונים של שמיר
- על חולים סופניים ותומכים רוחניים
- על חיים באר
- על חיים לפיד
- על חיים סבתו
- על יהודית רותם
- על יזהר הר לב
- על יעל הדיה
- על מאיר שלו
- על מירי רוזובסקי
- על מישל וולבק
- על ניצן וייסמן
- על סמי ברדוגו
- על ספרות ומחשבים
- על סקוט פיצ'ג'ראלד
- על ערן בר-גיל
- על פיק-אפ בארים
- על ריינהולד ניבור
- על ריצ'רד דוקינס
- על שינקין
- על שרה שילה
- רשימות של שומר
- שונות
- תודעה משוסעת
-
קורות חיים
-
פוסטים אחרונים
- ביקורת על הספר "סיבוב ההופעות של הגולם מפראג" של אריאל הורוביץ ("ידיעות ספרים", 355 עמ')
- על מרטין איימיס זכרו לברכה
- ביקורת שלי על "די בכך" של תומס אוגדן (מאנגלית: יואב כ"ץ, "עם עובד", 204 עמ').
- ביקורת על "מלך" של שצֶ'פַּן טווַרדוֹךְ (מפולנית: מרים בורנשטיין, 406 עמ', הוצאת "כרמל").
- קריאה ספרותית במגילת העצמאות
-
הרשומות הנצפות ביותר
- על "יומן ספרותי" של לאה גולדברג בהוצאת "ספרית פועלים" (517 עמ')
- ביקורת על "השתקן" של ארי ליברמן ("אחוזת בית", 248 עמ')
- ביקורת על הספר "סיבוב ההופעות של הגולם מפראג" של אריאל הורוביץ ("ידיעות ספרים", 355 עמ')
- על "שנים טובות" של מאיה ערד ("חרגול", 355 עמ')
- על "מגלה החולשות" של ישי שריד ("עם עובד", 223 עמ')
- ביקורת שלי על "רעש גדול" של רועי חן ("כתר", 236 עמ').
- על "המטופלת השקטה", של אלכס מיכאלידס, בהוצאות "פן" ו"משכל" (מאנגלית: רחל פן, 336 עמ')
- על "מהתלה אינסופית", של דייויד פוסטר וואלאס, בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" (מאנגלית: מיכל ספיר, 1059 עמודים).
- ביקורת על "רוזנפלד" של מאיה קסלר ("כנרת-זמורה-דביר", 416 עמ')
- ביקורת שלי על "די בכך" של תומס אוגדן (מאנגלית: יואב כ"ץ, "עם עובד", 204 עמ').
-
הצטרפו ל 432 מנויים נוספים
-
© כל הזכויות שמורות לאריק גלסנר
על רגע אחד בטלוויזיה האמריקאית
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.
תגובות
אבל לא יכול להיות שההפתעה נבעה מהגילוי שהגיסה יודעת (וקודם הוא היה בטוח שאינה יודעת)? האם אין לאנשים הבעת הפתעה כשמתגלה עליהם משהו שהם לא מעוניינים שיתגלה או לחלופין ברגע הראשון הם עושים את עצמם מופתעים באופן אוטומטי, אפילו בלי שהמודעות מביאה אותם להחליט לפעול כך, במטרה לשלול את הגילו , לעשות את עצמם לא יודעים, כאילו "מה פתאום! זה לא נכון". האם תוכן הסדרה אינו מזכיר את weed ? ואת תוכנן של סדרות רבות שבהן אנשים מהמעמד הבינוני, כלומר מה"שורה", עוברים לעסוק במיני פשעים או פעולות לא לגיטימיות כמו למשל בעקרות בית נואשות. אגב את הכל הסדרות הללו לא ראיתי, זו רק הארומה שעולה מהן למי שעובר בסלון בזמן שאחרים צופים… למה בכלל דנת את עצמך לראות סדרות אמריקאיות…?! איכס
חשבתי שאתה הולך לכתוב על הנאום של קלינט איסטווד בכנס המפלגה הרפובליקאית – חתיכת רגע בטלוויזיה האמריקאית 🙂
הערה טובה, ורד. הרושם שלי היה שזה תוכנן להיראות כהפתעה על עצם העובדה ולא על זה שהגיסה יודעת. זה אכן דומה ל-weed ומעניין לחשוב אם יש סיבה מהותית לכך שהטלוויזיה ייצרה שתי סדרות דומות כאלה (יוצר הסדרה טען ששמע על weed רק אחרי שסיים לכתוב את הסדרה).
נטפלת לעניין שולי למדי. הסדרה הזו מהפכנית, שוברת מוסכמות, מטלטלת, מותחת עם שחקנים מעולים ותסריטים מדויקים. לא במקרה היא נחשבת לסדרה הטובה ביותר בטלביזיה בשנים האחרונות וזוכה לשבחים מקיר לקיר.
באמת נטפלת לעניין שולי.
הסידרה הזו גדושה מניפולציות שקופות (קרי כאלה שאני מזהה מבלי להתעסק בחיפוש אקטיבי) וצירופי מקרים בלתי מציאותיים בעליל שמאפשרים להייזנברג להתקיים עוד פרק.
בעונה הראשונה המינון עוד היה נסבל, אבל מהשניה ואילך בכל פרק יש איזה 'כמעט' כזה, נס פלאי, שמקריב את הריאליזם שהדמויות מנסות לבנות על מזבח הריגוש.
חוצמזה, סקיילר היא גם דמות ממש מעצבנת וגם משוחקת ממש רע.
נשברתי בתחילת העונה השלישית.