מבקר חופשי

תגובות

• יובל א  ביום מרץ 7, 2012 בשעה 1:47 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  איזה מאמר תמוה. ראשית, רבים מאד מהכותבים על טכנולוגיה באקדמיה ומחוצה לה עוסקים בשאלות אתיות במובן הרחב, ובכללן שאלות של אושר ואיך נחיה עם זה ומה ולמה וכיו"ב.
  שנית, לכתוב שכמעט ולא עוסקים ב"רצון חופשי" למשל, זוהי אמירה תמוהה להפליא. העיסוק הפילוסופי בסוגיה בחצי המאה אחרונה רב, מתוחכם להפליא, בחלקו מזהיר, ומניה וביה אך למרבה המצער (אבל באורח בלתי-נמנע) מהקורא ההדיוט.
  אני יכול אולי לנחש מנין הפרספקטיבה שלך על מדעי הרוח בכלל והעיסוק בסוגיות הפילוסופיות שהזכרת בפרט, אולם אם אני צודק, אזי הוא תולדה של נסיבות מקריות למדי – ואולי "גוגל" יכול להשלים את החסר.
  הנה לינק לערך "רצון חופשי" באנציקלופדיה המעולה של סטנפורד לפילוסופיה, בסופו ביבליוגרפיה עדכנית.
  http://plato.stanford.edu/entries/freewill/

• אריק גלסנר  ביום מרץ 7, 2012 בשעה 1:50 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  תודה על המידע. אעיין בו.
  הרושם שלי הוא שהספרה הציבורית אינה משופעת בדיונים כאלה. כלומר, אינטלקטואלים ציבוריים אינם עוסקים בהם.

• נטליה  ביום מרץ 7, 2012 בשעה 6:55 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  אגב, הספר של פרנזן, "התיקונים", פותח את אחד מחלקיו בתיאור ניורוטרנסמיטרי של המתרחש במוח אחת הדמויות (גארי?), הנמצאת בסוג של דכאון.

• אריק גלסנר  ביום מרץ 7, 2012 בשעה 7:08 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  יש שם משהו כזה, נכון!
  גם יזהר הר לב ב"מיקסי גריל" משתמש בזה.

• יובל א  ביום מרץ 8, 2012 בשעה 3:43 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  הרצאה על "מדעניזם" של פילוסופית די טובה. לא שמעתי ההרצאה, אבל חזקה עליה וג"ו
  דומני שעלה לאויר רק כעת, עשוי לעניין אותך ואת המתדיין בדף המאמר (דרור?). אנסה הלעלות גם שם אם לא צריך לטרוח להרשם:
  http://www.rotman.uwo.ca/resources/video-audio/2010-2011-rotman-institute-speakers-series/speaker-series-susan-haack/

• אריק גלסנר  ביום מרץ 8, 2012 בשעה 3:45 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  תודה יובל. אשתדל לעיין בהקדם בקישורים שהבאת.

• יובל א  ביום מרץ 8, 2012 בשעה 4:03 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  ולא מצליח להסויף זאת שם: נוסאום באמת חשובה ומעניינת
  ספרה הכי טוב הוא
  The Fragilty of Goodness
  ודווקא אינני בטוח שהוא תורגם לעברית

• יובל א  ביום מרץ 8, 2012 בשעה 9:08 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  ועוד אחד שיהיה. ספרון מופלא של פילוסוף אהוב עלי במיוחד, ג'ונתן ליר. הספרון מבוסס על הרצאות, ויש בו מעט חזרות.
  http://www.amazon.com/Radical-Hope-Ethics-Cultural-Devastation/dp/0674023293

  ביקורת אינפורמטיבית:

  http://metapsychology.mentalhelp.net/poc/view_doc.php?type=book&id=3453&cn=394

  וביקרות שלא כ"כ אהבתי, אבל בעיתון החשוב מאת איש חשוב…
  http://www.nybooks.com/articles/archives/2007/apr/26/a-different-kind-of-courage/?pagination=false

• יובל א  ביום מרץ 14, 2012 בשעה 7:13 PM

  קישור לתגובה | להגיב

  ההולנדים עוסקים רבות בפילוסופיה וטכנולוגיה. היה משהו שראיי היום:

  http://erec.uvt.nl/vacancy?inc=UVT-INT-2012-0108

• איילה  ביום מרץ 22, 2012 בשעה 2:28 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  אריק שלום,
  אני חושבת שהדיון כאן ממשיך קצת את מה שדובר עליו ב"ואניטי פייר" והבאת בבלוג, עליו השתדלתי להגיב באריכות.
  בניגוד למגיבים מעליי, אני חושבת שהפתרון טמון בסוגה שכרגע נדמה שכמעט נשכחה (לפחות בארץ או בקרב החוגים הנחשבים בחו:ל) – המד"ב. אך אם בעבר המד"ב כלומר ספרות המדע הבדיוני הקדימה את ההתפתחויות הטכנולוגיות, המד"ב שאני מדברת עליו ,ועתיד לחלץ את הספרות מהמצב העגום אליו נקלעה (נתק מהמקום בו מתרחשות רובן של ההתפתחויות כיום, המדע והטכנולוגיה והמדייה), המד"ב יגיב להפתחויות, ו ידבר בטווח קצר יותר של עשר עשרים שנה קדימה תוך טוויסט מניפולטיבי/ספרותי/אינדוקטיבי (כמו שעושות יצירות כ"משחקי הרעב", או "בלאק מירור").
  אפשר לומר שהמד"ב צריך להתנהג כמון שמתנהגת ספרות הסטורית, אבל במקום שתהיה פרספקטיבה לעבר, תהיה פרספקטיבה לעתיד. סוג של רואה את הנולד. דוסטוייבסקי וגם קפקא במובן הזה ,הם טיפ טיפה סופרי מד"ב.

• אריק גלסנר  ביום מרץ 22, 2012 בשעה 8:10 AM

  קישור לתגובה | להגיב

  לאיילה – תודה על תגובתך המעניינת. אני באמת מתכוון לראות את "בלאק מירור" בקרוב.